קווי העצים נודדים: חלק עולים, חלק יורדים בעקבות משבר האקלים

מחקר חדש חושף: קווי העצים אינם נודדים רק למעלה

עד כה היה מקובל לחשוב שקווי העצים בעולם נודדים כלפי מעלה בעקבות התחממות האקלים. הסיבה: אזורים שהיו קרים מדי לצמיחת עצים הופכים ליותר מתאימים. תופעה זו נצפתה בפארקים לאומיים בקנדה ובמונטנה, שם קווי העצים עלו במקביל לנסיגת קרחונים. אולם מחקר חדש מפריך חלק מהנחות היסוד הללו.

תמונה מורכבת: חלק מהעצים עולים, חלק יורדים

מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Applied Earth Observation and Geoinformation מציג תמונה מורכבת יותר. בין השנים 2000 ל-2020, 42% מקווי העצים אכן נדדו כלפי מעלה, אך 25% מהם ירדו דווקא. ממצא זה מאתגר את התפיסה המקובלת ומדגיש את מורכבות ההשפעות הסביבתיות.

«רוב המחקרים בתחום מתמקדים באזורים מוגבלים, בעיקר בצפון אמריקה, אירופה וההימלאיה. זה מותיר חלקים גדולים מכדור הארץ ללא מחקר מספק», אמרה סבין רומפף, אקולוגית מאוניברסיטת בזל בשווייץ, שהובילה את המחקר.

רומפף ציינה כי שימוש בנתוני מיפוי מרחבי מאפשר לקבל תמונה גלובלית אמיתית, גם באזורים בהם אין מספיק חוקרים בשטח. «אנחנו יכולים לראות את התמונה המלאה, גם כשאין מספיק אנשים שמודדים אותה באופן ישיר».

איך נמדדו קווי העצים? שיטת המחקר

החוקרים השתמשו במפת הרים עולמית שפותחה בשנת 2018, ברזולוציה של 250 מטרים. הם הוציאו מהניתוח אזורים עם פחות מ-10% כיסוי הררי (שאין בהם מספיק עצים כדי להגדיר קו עצים) ואזורים עם יותר מ-95% כיסוי עצים (שאין בהם קו עצים ברור).

הגדרת «קו העצים הנצפה» נקבעה כגבול העליון של עצים בגובה 3 מטרים ומעלה. בנוסף, החוקרים חישבו את «קווי העצים הפוטנציאליים» – המקומות בהם עצים יכולים לגדול בתנאים אידיאליים, גם אם כיום הם לא גדלים שם בשל השפעות אנושיות.

המודל התבסס על שני פרמטרים עיקריים:

• אורך עונת הגידול: 94 ימים או יותר.
• 6.4 מעלות צלזיוס או יותר.