רפובליקנים מתכננים להגדיל את הגירעון ב-72 מיליארד דולר למימון ICE ואולם הנשיאותי של טראמפ

הצעת החוק המסוכנת: 72 מיליארד דולר ללא כל מימון עצמי

סנאטורים רפובליקנים חשפו הצעת חוק שמטרתה לממן את אכיפת ההגירה ואת פרויקט אולם הנשיאותי המתוכנן של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. על פי ההצעה, יוקצו כמעט 72 מיליארד דולר — סכום שיגדיל את הגירעון הלאומי לרמה חסרת תקדים. כל הסכום ימומן באמצעות הלוואות, ללא כל ניסיון לפצות על ההוצאה באמצעות קיצוצים בתחומים אחרים.

על פי ניתוחו של משרד התקציבים של הקונגרס (CBO), שפורסם ביום רביעי בבוקר, ההצעה כוללת הקצאה של 38 מיליארד דולר ל-ICE (רשות אכיפת ההגירה והמכס) ו-26 מיליארד דולר ל-CBP (רשות המכס והגנת הגבולות). מתוך הסכום ל-CBP, 19.1 מיליארד דולר יוקצו להעסקה, הכשרה והצטיידות של סוכני הגבול ותומכיהם, בעוד 3.5 מיליארד דולר יממנו פעולות סינון בגבול.

השימוש בהליך ההסכמה: תקדים מסוכן

הצעת החוק מנסה לעקוף את ההתנגדות הדמוקרטית באמצעות מנגנון ההסכמה (reconciliation), שנועד במקור לצמצום הגירעון. תחת כללי ההליך, כל הגדלת הוצאות חייבת להיות מפוצה באמצעות קיצוצים בתחומים אחרים. אולם הפעם, ההליך מנוצל כדי להעביר תקציב נוסף ללא כל פיצוי, תוך עקיפת הפיליבסטר.

ויליאם ביץ', מנהל המעבדה הפיסקלית בקפיטול היל, הזהיר מפני התקדים המסוכן: "זו פעולה שפורצת דרך מסוכנת, שתשמש ככל הנראה דוגמה בעתיד. היא מעניקה לממשלה סמכות הוצאה כמעט בלתי מוגבלת, וזה מדאיג מאוד".

סנאטור ג'ף מרקלי (ד'-אורגון), יו"ר ועדת התקציב של הסנאט מטעם הדמוקרטים, הודיע כי יתנגד בכל תוקף לכל סעיף בהצעה שיפגע בכללי ההסכמה. דומיניק לט, אנליסט מדיניות פיסקלית ממכון קטו, הגדיר זאת כך: "ההליך נועד במקור להקל על צמצום הגירעון, אך הרפובליקנים משתמשים בו כדי להקל על הגדלתו". לט אישר לאחר בחינת הניתוח של ה-CBO כי כל הסכום ימומן באמצעות הלוואות: "הם אפילו לא ניסו לכלול פיצויי הוצאה".

הפרויקט השנוי במחלוקת: אולם הנשיאותי של טראמפ

בנוסף למימון אכיפת ההגירה, ההצעה כוללת הקצאה של מיליארד דולר לשירות החשאי. הסכום יממן את "ההגברה והעדכונים הביטחוניים" באגף המזרחי של הבית הלבן, כולל אולם הנשיאותי המתוכנן של טראמפ.

בעבר טען טראמפ כי הפרויקט יהיה "חינמי" עבור משלמי המיסים וכי ימומן באמצעות תרומות פרטיות. אולם בשבוע שעבר הודיע הסנאטור לינדזי גרהאם (ר'-קרוליינה הדרומית) כי משלמי המיסים יידרשו לכסות כ-400 מיליון דולר מהפרויקט. נראה כי תקציב ההצעה, שעומד על מיליארד דולר, עשוי להתברר כלא מספיק לנוכח העלייה המתמדת בעלות הפרויקט.

אך למעשה, משלמי המיסים לא ישלמו ישירות עבור הפרויקט. ההלוואות שיילקחו לצורך מימונו יגדילו את החוב הלאומי, שבסופו של דבר ימומן באמצעות מיסים עתידיים או קיצוצים בתחומים אחרים.

תגובות והתנגדויות

סנאטור מרקלי הודיע כי יתנגד לכל סעיף בהצעה שיפגע בכללי ההסכמה המקוריים: "ההליך נועד להקל על צמצום הגירעון, אך הרפובליקנים משתמשים בו כדי להגדיל אותו". לט ממכון קטו הוסיף: "זו דוגמה ברורה לאופן שבו מנגנון ההסכמה מנוצל לרעה".

מומחים מזהירים כי השימוש בהליך ההסכמה לצורך הגדלת הגירעון ללא פיצוי עלול ליצור תקדים מסוכן שיפגע במשמעת התקציבית של הממשל בעתיד.