הסדרה 'Stranger Things: Tales From ’85' מציגה לראשונה את ילדי הוקינס – מייק, וויל, לוקאס, דסטין, אל וסטיב – כשהיא מחזירה אותם לימי נעוריהם באמצעות אנימציה צבעונית ומרעננת. לאחר אירועי העונות הקודמות, בהם התמודדו עם האימה של ה-Upside Down, הסדרה החדשה מציעה להם הזדמנות להתחיל מחדש.
הפרק הראשון נפתח בסצנה קרה ומזרה חשש, אך מיד עובר לתמונה מוכרת: הילדים יוצאים מבתיהם על אופניים בדרך לבית הספר, כששלג מכסה את הוקינס. האנימציה החדשה מעניקה לילדים את התמימות והאנרגיה שאפיינו אותם בתחילת הסדרה המקורית, תוך שהיא שומרת על קווי הדמיון לדמויות המקוריות.
הספין-אוף, שנוצר על ידי אריק רובלס, מתרחש בין העונות השנייה והשלישית של 'Stranger Things'. בעוד וויל כבר היה כלוא ב-Upside Down ואל השקיעה את עצמה כדי לסגור אותו, הילדים מתחילים את הסדרה בתחושה שהגרוע מכל מאחוריהם. המעבר לאנימציה פותר אחת מהבעיות הבולטות של הסדרה המקורית: הצורך להסתגל לשחקנים שגדלו והתבגרו במהלך השנים. בעוד שבסדרה המקורית נאלצו השחקנים לשחק בני נוער למרות גילם הבוגר, באנימציה הם נראים בדיוק כפי שהיו בעונות הראשונות.
עם זאת, הסדרה החדשה אינה חפה מאתגרים. אף אחד משחקני הדיבוב המקוריים לא שב לתפקידו, כולל המבוגרים. כתוצאה מכך, נדרשת הסתגלות לקולות חדשים המגיעים מהדמויות המוכרות. רוב המעברים עובדים היטב, אך ישנם הבדלים קלים: לוקה דיאז נשמע פחות צווחני מפין וולפרד כמייק בעונה השנייה, ג'ולי הויאנג-רפפורט מציגה טווח רגשי רחב יותר מסאדי סינק כמקס, ובראקסון קוויני לפעמים מוסיף מבטא דרומי לדסטין, בניגוד לגאטן מטראצו. ברט ג'יפסון, לעומת זאת, נראה כאילו הוא מגלם דמות גדולה וקרטונית כללית במקום את הדמות החביבה שאותה גילם דייוויד הארבור בסדרה המקורית.
ההבדלים הללו אינם פוגמים בסדרה, אלא אף מחזקים את מעמדה כספין-אוף אנימציה, בדומה לסדרות אנימציה שהופקו מסרטי לייב-אקשן בשנות ה-80 וה-90, כמו 'The Real Ghostbusters' או 'Godzilla: The Series'. הסדרה החדשה מקלה על השפה והאלימות המופיעה בסדרה המקורית, ומציעה לילדים הרפתקה חדשה ומרעננת.
בסצנת הפתיחה של הפרק הראשון ניתן לראות סוג של נבגים מזוהמים, מה שמרמז על האתגרים החדשים שעומדים בפני הילדים. עם זאת, הטון הכללי של הסדרה נותר קליל ומרחף, תוך שמירה על הרוח המקורית של 'Stranger Things'.