בית הקברות East Lawn באית'קה, ניו יורק, אינו מארח רק את זכרם של הנפטרים. תחת האדמה מתגוררת אחת מהאוכלוסיות הגדולות והעתיקות ביותר של דבורי כורים בודדות (Andrena regularis) בעולם. הדבורים השחורות והצהובות, המכוסות בפלומת פרווה, חופרות מחילות באדמה במקום לבנות כוורות חברתיות כמו דבורי הדבש.
חוקרים מאוניברסיטת קורנל גילו כי בית הקברות, הנחשב לסביבה סטרילית למראה עם מצבות ודשא מטופח, מהווה למעשה בית גידול אידיאלי לדבורים אלו. במקום להצטופף בקבוצות גדולות, מרבית מיני הדבורים הם בודדים וחופרים מחילות תת-קרקעיות. דבורי הכורים באית'קה מטילות ביצים במחילותיהן, והזחלים בוקעים באביב הבא ומתפקדים כמאביקים חיוניים לצמחים מקומיים, כולל עצי תפוחים — גידול בעל ערך כלכלי גבוה.
מדוע בתי קברות הם מקלטים אקולוגיים?
בתי קברות מציעים תנאים אופטימליים לדבורים בודדות: אדמה יציבה שאינה מוצפת, קרקע קלה לחפירה שאינה מתמוטטת. בנוסף, הם מוגנים מפני הפרעות אנושיות תכופות ומצוידים במקורות מזון מגוונים הודות לצמחייה המקומית. ממצאים אלו מצטרפים לגוף הולך וגדל של עדויות המוכיחות כי בתי קברות הם בתי גידול חיוניים למגוון בעלי חיים — מחרקים ועד יונקים.
דבורים נמצאות תחת איום הולך וגובר בשל אובדן בתי גידול ושימוש בחומרי הדברה. ניהול מושכל של בתי קברות יכול לסייע בהגנה על המאביקים החיוניים לחקלאות, במיוחד לאור שינויי האקלים ותנאי מזג האוויר הבלתי צפויים.
«זה מרגש לראות שדברים כאלה מתגלים במקומות בלתי צפויים, שם מתקיימת מגוון ביולוגי ללא ידיעתנו. עכשיו עלינו לעודד ולטפח מגוון זה».
כריסטופר גרינטר, מנהל אוסף האנטומולוגיה, מוזיאון המדע של קליפורניה
החשיבות של דבורים בודדות
בניגוד לדבורי הדבש החברתיות, מרבית הדבורים הן בודדות. הן אינן מייצרות דבש ואינן חיים במושבות גדולות, אך הן ממלאות תפקיד קריטי בהאבקת צמחים. דבורי הכורים, לדוגמה, הן מאביקות יעילות במיוחד עבור גידולים חקלאיים. למרות חשיבותן, הן לעיתים קרובות נשכחות בשל התמקדות בדבורי הדבש.
החוקרים מקורנל מציינים כי גילוי זה מדגיש את הצורך בהכרה בבתי הגידול הלא שגרתיים כמקלטים למגוון ביולוגי. בתי קברות, שדות תעופה נטושים ואזורים עירוניים אחרים יכולים לספק פתרונות חשובים לשימור המאביקים בעולם.
«אנחנו למדים שמקומות שלא נראים כמו בתי גידול טבעיים יכולים להיות בעלי חשיבות עצומה», אמר ג'ורדן קואנמן, אקולוג קהילתי מאוניברסיטת קורנל ומחבר שותף למחקר. «בתי קברות הם דוגמה מצוינת לכך».