בית המשפט העליון החליש את חוק זכויות ההצבעה – מה זה אומר לדמוקרטיה האמריקאית?

ווילי סיימון ניצב מול בניין המוטל בממפיס, המקום בו נרצח מרטין לותר קינג בשנת 1968. כיום פועל בו מוזיאון לזכויות האזרח. ימים ספורים לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית החליש סעיף מרכזי בחוק זכויות ההצבעה, סיימון חשש לא רק לגורלם של אמריקאים שחורים כמו עצמו, אלא לדמוקרטיה כולה, שעליה נדמה כי הגדרותיה הפוליטיות מתפוררות.

סיימון, המכהן כיו״ר המפלגה הדמוקרטית במחוז שלבי שבטנסי, אמר כי הרוב השמרני בבית המשפט קבע תקדים: אם אינך שייך ל״קבוצת הפנים״, ניתן למחוק אותך בקלות. בהחלטתו החליש בית המשפט את הדרישה שחלוקה מחדש של מחוזות קונגרס תאפשר למיעוטים לקבל ייצוג הולם. בכך הוא העצים את מלחמת הגרילה הפוליטית בין המפלגות, שבה שתי הצדדים נוטשים עשורים של נורמות במטרה להשיג יתרון פוליטי.

החלטת בית המשפט פתחה צוהר למהלכים נוספים: השבוע יחלו שתי מדינות בשליטת הרפובליקנים בביטול מחוזות קונגרס המיוצגים על ידי דמוקרטים, ובחודשים הקרובים צפויים צעדים דומים במדינות נוספות.

זו הדוגמה העדכנית ביותר לכך שהדמוקרטיה האמריקאית מתוחה עד לקצה מאז עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון. הרטוריקה הקיצונית הפכה לנורמה, האלימות הפוליטית גואה, וההסתה נגד תוצאות הבחירות ממשיכה להסלים. חמש שנים לאחר ההסתערות על הקפיטול, בעלי בריתו של טראמפ מנסים לנצל את הטענות השקריות על הונאת בוחרים כדי לשנות את כללי המשחק בבחירות העתידיות.

הנורמות והכללים שפעם סייעו לייצב את המדינה המאופיינת בהבדלים עמוקים נדחקו הצידה לטובת מאבק עקוב מדם על כוח ללא גבולות.

״מעולם לא האמנתי שאנו נמצאים במלחמת אזרחים, אך החלטת בית המשפט והמלחמות על חלוקה מחדש של מחוזות אינן מאחדות את ארצות הברית. הן רק מזרזות את התחושה ההיפר-מפלגתית בקרב הציבור בשני הצדדים.״

טראמפ הדליק את המדורה

טראמפ הצית את הסכסוך על חלוקה מחדש של מחוזות כבר בשנה שעברה, כשקרא לרפובליקנים לשרטט מחדש את מפת המחוזות כדי להקטין את סיכויי המפלגה להפסיד בבית הנבחרים בבחירות האמצע בנובמבר. מהלך זה היה חריג, שכן חלוקה מחדש נעשית בדרך כלל אחת לעשור, לאחר מפקד האוכלוסין, כדי להתאים לשינויים דמוגרפיים. אולם בשנת 2019 קבע בית המשפט העליון כי בתי המשפט הפדרליים אינם יכולים למנוע גרימת מחוזות מטעמים מפלגתיים, וטראמפ ניצל את ההזדמנות כדי לדחוף את הגבולות עוד יותר.

ברגע שמדינות בשליטת הרפובליקנים כמו טקסס החלו לשנות את גבולות המחוזות, מדינות בשליטת הדמוקרטים כמו קליפורניה הגיבו באותה מידה. הסכסוך נראה היה עומד במקום עד שבית המשפט העליון הוציא את החלטתו ארוכת ההמתנה בתיק Louisiana v. Callais.

בית המשפט החליש את המכשול הלאומי האחרון לגרימת מחוזות: הדרישה בחוק זכויות ההצבעה שחלוקה מחדש תאפשר למיעוטים לקבל ייצוג הולם במקומות בהם לבנים מהווים רוב והמיעוטים מקבלים פחות קולות. ההחלטה פתחה סכר חדש של מהלכים פוליטיים.

ברפובליקנים בטנסי מתכננים למחוק את המחוז הקונגרסי היחיד במדינה המיוצג על ידי דמוקרטים – מחוז בעל רוב שחור שמרכזו בממפיס – באמצעות חלוקתו למחוזות אחרים. מהלך זה יקטע את הייצוג השחור בקונגרס ויחזק את אחיזת הרפובליקנים במדינה.