הביג טן חילקה 1.37 מיליארד דולר לחברותיה – והמאבק על הכוח ממשיך

דווחים שונים על עולם הספורט האוניברסיטאי מציגים תמונה כפולה: מחד, כתבות רבות מתמקדות במשבר המדומה של ה-NCAA ומוסדותיה, ומאידך, מתעדות את הצלחתו הכלכלית של התחום. אך מעטים מצביעים על הסתירה הברורה: בעוד מוסדות הספורט מדברים על משבר, הם ממשיכים להרוויח מיליארדי דולרים.

הוועד המנהל של הביג טן הודיע לאחרונה על חלוקת סכום שיא של 1.37 מיליארד דולר ל-18 מוסדות החברות בו לשנת הכספים שהסתיימה ב-30 ביוני 2025. מדובר בעלייה של 490 מיליון דולר בהשוואה לשנה הקודמת. ההודעה מגיעה בעקבות חלוקת סכום של 1.03 מיליארד דולר על ידי ה-SEC בפברואר האחרון.

הכסף הרב הזורם לתחום לא מותיר ספק: הספורט האוניברסיטאי הוא עסק רווחי ביותר. אך המוסדות אינם מרוצים מכך שהשחקנים החלו ליהנות ממנו. הם מנסים להשיג פטור אנטי-טרסטי מהקונגרס, שיאפשר להם להגביל את יכולת ההרוויה והניידות של השחקנים – ללא נציגות משמעותית מצדם בתהליך.

הפתרון המוצע פשוט: הקמת ארגון עובדים משותף שיאפשר משא ומתן קולקטיבי עם השחקנים בנושאים כמו שכר, זכאות ומעברי קבוצות. אך המוסדות אינם מעוניינים בכך, שכן משא ומתן שכזה יוביל גם לכללים נוספים – כמו הגבלת גישה לשחקנים בתקופת ההכנה, הגברת הפיקוח על האימונים ומתן זכויות נוספות לשחקנים מעבר לשכר.

במקום זאת, הם מעדיפים להסתמך על תמיכת הממשל הפדרלי, תוך הצגת טענות שווא על שמירת האיזון התחרותי. טענה זו מתעלמת מהעובדה שלא היה איזון כזה לפני עידן ה-NIL (זכויות השימוש בשם, דמות ותמונה של השחקנים). למעשה, מדובר במאבק על השליטה: המוסדות שפעלו להשגת יתרון במערכת הישנה מנסים כעת להתמודד עם אלו שהצליחו לפרוץ את הקוד החדש. השחקנים, שהרוויחו כוח חדש בעקבות ההזדמנות לקבל שכר בהתאם לשוק ולבחור בקבוצה לפי רצונם, הם אלו שמשנים את כללי המשחק.

המאבק אינו נוגע בהגבלת כוחם של המאמנים – שכבר שנים רבות נהנים מהשפעה רבה – אלא רק בהגבלת זכויות השחקנים. הספורט האוניברסיטאי אינו במשבר; המוסדות מתמודדים עם המציאות החדשה שבה השחקנים, שנוצלו במשך עשרות שנים, הפכו את היוצרות. המוסדות מעוניינים להחזיר את המצב לקדמותו, תוך שמירה על כוחם של המאמנים ללא כל שינוי.

הרעש סביב הנושא יימשך עד שהמוסדות יקבלו את מבוקשם. בינתיים, מיליארדי הדולרים ימשיכו לזרום – אך השאלה היא למי הם יגיעו בסופו של דבר.