הכרזת העצמאות: בין עקרונות מופשטים למאבק על חירות

הכרזת העצמאות: מסמך היסטורי עם השלכות עמוקות

הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שנחתמה ב-4 ביולי 1776, לא הייתה מסמך מופשט בעיני נציגי הקונגרס הקונטיננטלי. היא שימשה בראש ובראשונה כלי אדמיניסטרטיבי חיוני לאחר ההחלטה ההיסטורית על עצמאות ב-2 ביולי. תפקידה היה להעניק לגיטימציה למאבק האמריקאי נגד המלך ג'ורג' השלישי והפרלמנט הבריטי, וכן לגייס תמיכה בינלאומית, בעיקר מצרפת.

מעבר לכך, הכרזת העצמאות הייתה ברית אלוהית שהגדירה את העם האמריקאי ואת זכויותיו המסורתיות. היא נועדה להגן מפני עריצות ולשמר את הקהילה הפוליטית עם זכויותיה המובטחות. ההצדקה שלה נבעה מסיבה צודקת: המאבק על חירות טבעית וזכויות שאינן ניתנות להעברה לממשל כלשהו.

הבסיס התיאורטי והפילוסופי

הכרזת העצמאות התבססה על תיאוריות של זכויות טבעיות, המשפט המקובל האנגלי, מחשבה קלאסית ותיאולוגיה יהודית-נוצרית. היא הביעה את סוגי החירות והשוויון שהבינו גברים בעלי רכוש והשכלה במאה ה-18. המסמך הצהיר על זכויות שמקורן באלוהים, ולא בזכויות שניתנו על ידי ממשלות, תוך הבחנה ברורה בין השתיים.

כפי שציין הפילוסוף הפוליטי הארי ג'אפה מאוחר יותר, זכויות אלו נבעו מ"טבעו של האדם" עצמו. הן היו זכויות שלא ניתן לוותר עליהן או להעבירן לשליט כלשהו, במיוחד אם אותו שליט נכשל בהגנה על זכויות העם. מסמך כה רדיקלי, שהאשים מלך והכריז על שוויון בין כל בני האדם, היה גם שמרני ביותר.

המורכבות של המושג שוויון

בעוד שהחירות נתפסה כמושג פשוט יחסית, השוויון היה מורכב בהרבה ממה שהביטוי המפורסם של ג'פרסון הציע. השוויון לא היה מטרה בפני עצמה, אלא תנאי הכרחי לשמירה על זכויות טבעיות אלו, הן ברמה הפרטית והן ברמה הקהילתית.

עם זאת, השוויון לא היה מוחלט. כאשר הגיע לנושא העבדות, התגלו סתירות עמוקות. הגינוי החריף ביותר של סחר העבדים הופיע בטיוטתו המקורית של ג'פרסון, אף שלא כלל גינוי מפורש לעבדות עצמה. למרות זאת, הטון המוסרי היה ברור. כמעט כל אבות המייסדים, כולל בעלי עבדים כמו ג'ורג' מייסון, ראו בעבדות רע פוליטי ומוסרי. מייסון אף כתב ב-1765 כי העבדות גרמה ל"הרס" של הרפובליקה הרומית, ותיאר אותה כ"רע שמתואר בצורה נוגעת ללב על ידי היסטוריונים רומיים".

ג'פרסון עצמו כתב ב-1774 ב"סקירה כללית של זכויותיה של אמריקה הבריטית": "ביטול העבדות המקומית הוא המטרה הגדולה ביותר של רצונם של המושבות שבהן היא הוכנסה בצעירותן בצורה בלתי מאושרת".

הצביעות של חברה בעלת עבדים שדרשה חירות לעצמה נידונה לא אחת מעל דוכני הדרשות במושבות. היה ברור כי החזקת עבדים מנוגדת לעקרונות החירות שהמהפכה האמריקאית ביקשה לקדם. למרות זאת, המסמך הסופי לא כלל התייחסות מפורשת לעבדות, מה שהשאיר את הסוגיה כצלקת עמוקה בהיסטוריה האמריקאית.