הסבל הוא הנקודה: מסע מאתגר עם סקאוט משנות ה-70

הבודהיסטים מאמינים שהחיים הם סבל. רוב בני האדם יסכימו איתם. עבורי, לעומת זאת, בעלות על רכב קלאסי היא סבל – וזה בדיוק מה שאני אוהב בזה.

לאחרונה הוצאתי 30 אלף דולר ו-13 חודשים בשיפוץ של סקאוט Traveler 1976. בתקופה זו עברתי משבר קיומי, כמעט רוקנתי את חשבון הבנק שלי וסבלתי מכוויות רבות ממגע עם סיגי ריתוך. השיפוץ הסתיים ביוני האחרון במסע של 575 מייל לאורך שביל מקגרו באורגון – אחד מהשבילים הקשים ביותר לנסיעה מחוץ לכביש במדינה. היה זה מבחן ראשוני מלא תקלות, שכל אחת מהן הייתה יכולה לגרום לאדם נורמלי לוותר. לי, לעומת זאת, היה זה גן עדן.

עם מנוע V-8 שגרם לרעידות, גוף מכוסה בקרום של נוזל קירור, זיעה ושמן גיר, ההנאה הייתה מוחלטת. כדי להסביר מדוע, צריך לחזור למאי 2024 ולעיר בנד שבאורגון, שם הכל התחיל.

רכישה מסוכנת: הסקאוט שהגיע ללא בדיקה מוקדמת

קניתי את הסקאוט מבלי לראות אותו מראש – טעות שאני ממליץ לא לעשות לעולם. ההודעה הופיעה בקרייגסליסט ובאייבי עם תמונות גרועות, והתיאור כלל רדיאטור חדש, קרבורטור חדש ומערכת פליטה כפולה. לאחר משא ומתן קשוח בטלפון, הגעתי לעסקה והגעתי לבנד כדי לאסוף רכב שלא נגעתי בו מעולם.

הוא הגיע על עגלה דו-גלגלית – סימן אזהרה נוסף שהחמצתי. החשמל לא עבד, אך ידעתי זאת מראש. חשבתי שאוכל להתמודד עם כל מה שיבוא. העמסתי את הסקאוט והסעתי אותו מספר רחובות לבנד עד לעמדת מזון. משהו הרגיש לא נכון באיזון המטען, אז עצרתי כדי להתאים אותו. כדי לעשות זאת, נאלצתי להעביר את תיבת ההילוכים של הסקאוט ממצב נייטרלי ל-2H. משכתי את הידית, אך היא הרגישה גמישה מדי. משכתי אותה בחוזקה אחורה כדי להבין את מיקומה, והיא ניתקה לי ביד. קול מתכתי נשמע מתחת לרכב. המנגנון נהרס, והסקאוט ננעל בהילוך 4-Low, מה שמנע ממני לגרור אותו.

עמדתי בחניון בבנד עם רכב שלא יכולתי להזיז. התקשרתי למוכר, שבתגובה אמר לי בקרירות: 'אחי, זה מוזר. בהצלחה עם זה'. בעזרת ערכת הכלים שלי הצלחתי לפחות להוציא את ציר הנעה האחורי, ולאחר שהנחתי אותו מאחורי המושב, גררתי את הרכב הביתה על גלגליו הקדמיים בלבד, כשהגלגלים האחוריים מרחפים באוויר.