קיצוצים בהיקף 16 מיליארד דולר מעוררים התנגדות בקונגרס
במהלך השבוע האחרון הגן מזכיר משרד הבריאות והרווחה (HHS) רוברט קנדי ג'וניור על הצעת התקציב לשנת הכספים 2027 בפני חברי הקונגרס. רוב הנציגים הביעו אי-שביעות רצון ניכרת מהתוכנית, אשר כוללת קיצוץ של 12.5% בהוצאות המשרד – שווי ערך ל-15.8 מיליארד דולר בהשוואה לשנת 2026.
הקיצוצים הגדולים ביותר בתוכנית
- מכוני הבריאות הלאומיים (NIH): קיצוץ של 5 מיליארד דולר, אם כי תקציבו הכולל יישאר על כ-41 מיליארד דולר. התוכנית כוללת צמצום מספר המכונים והמרכזים מ-27 ל-22.
- תוכנית סיוע לאנרגיה למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה: ביטול התוכנית, אשר יחסוך 4 מיליארד דולר.
- מיזוג משרדים בריאותיים: הקמת מנהלת חדשה בשם "מנהלת אמריקה הבריאה" (AHA), שתחסוך 5 מיליארד דולר על ידי איחוד מספר משרדים בריאותיים קיימים.
טיעוני קנדי בעד הרפורמה
קנדי הסביר כי עם כניסתו לתפקיד גילה משרד הבריאות מפוצל למספר רב של יחידות שלא תיאמו ביניהן: "היו תשעה משרדים נפרדים לבריאות נשים, שמונה למשרדים לבריאות מיעוטים, 27 תוכניות שונות ל-HIV, 59 תוכניות לבריאות הנפש, 40 תוכניות לאופיאטים, 42 תוכניות לבריאות האם, 41 מנהלי מערכות מידע, 100 משרדים לתקשורת, 40 מחלקות רכש ועשרות מחלקות IT. אף אחת מהן לא דיברה עם האחרות. זו הייתה מטרה מושלמת לרפורמה שתגביר את היעילות".
התנגדות נחרצת בקונגרס
למרות הטענות על יעילות, מספר חברי קונגרס הביעו התנגדות תקיפה להצעת התקציב. הסנאטורית פטי מארי (דמוקרטית, וושינגטון) הזהירה כי הקיצוצים יובילו ל"עיכוב במציאת מרפאים חדשים, ביטול מחקרים חיוניים וחוסר תקווה לחולים הנאבקים על חייהם".
חבר הקונגרס ריצ'רד ניל (דמוקרטי, מסצ'וסטס) אמר לקנדי כי "הקיצוצים המוצעים לא יועילו למשפחות האמריקאיות". חברת הקונגרס רוזה דלאורו (דמוקרטית, קונטיקט), חברת ועדת ההקצבות של בית הנבחרים, הצהירה: "אנחנו לא הולכים לעשות את זה", בהתייחסותה לרשימת הקיצוצים המוצעים.
ויכוח על תפקיד הממשל בבריאות הציבור
חברי קונגרס רבים טוענים מזה שנים כי קיצוצים בתקציבי בריאות ציבוריים יובילו בהכרח לירידה בתוצאות הבריאותיות. מנגד, מומחים כמו מייקל קנון, מנהל מחלקת מדיניות הבריאות במכון קטו, טוענים כי "כל פעם שמישהו מציע פעילות ממשלתית בשם הצלת חיים, לעיתים רחוקות הוא מציג הוכחות לכך. מעט מאוד ממה שמשרד הבריאות עושה הוא מוסרי, חוקתי ומועיל לחברה".
לטענתו, מחקר ממומן על ידי הממשל הוא תופעה יחסית חדשה. לפני מלחמת העולם השנייה, הממשל מימן רק כ-20% מהפיתוח המחקרי במדינה, כאשר המגזר הפרטי הוביל פרויקטים מוצלחים כמו פיתוח החיסון לקדחת צהובה. כיום, המגזר הפרטי ממשיך למלא תפקיד מרכזי במחקר, כולל פריצות דרך בתחום תאי הגזע ובטיפולים בסרטן הלבלב.
עם זאת, משרד הבריאות הרחיב משמעותית את מעורבותו בחיי היומיום של האזרחים, במקביל לגידול בחוב הלאומי. שאלה מרכזית נותרה: האם הגדלת התקציבים הממשלתיים אכן מובילה לתוצאות בריאותיות טובות יותר?