נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נכנס לתפקידו השני עם ניסיון להחזיר לעצמו את דימוי הנשיא ההומוריסטי, אך הפעם הקהל בוושינגטון לא צחק. בנאום שנשא בחודש ינואר במסגרת ארוחת האלפא-קלוב, מוסד וושינגטוני יוקרתי בו משתתפים פוליטיקאים בכירים ומנכ"לים של חברות Fortune 500, טראמפ ניסה לשחזר את ההופעה הקומית המסורתית של נשיאים אמריקאים. אלא שהפעם, במקום צחוק, נשמעו שתיקות מביכות.
על פי דיווחי הוושינגטון פוסט, חלק מהבדיחות לא התקבלו כלל. "יש כל כך הרבה אנשים בחדר שאני שונא. רובכם אני כן אוהב", אמר טראמפ, לפי עדות של אחד הנוכחים. לאחר מכן הוסיף: "מי בכלל חשב שזה יקרה?" הוא אף התבדח על פלישה לגרינלנד, תוך שהוא מציין כי יצטרך לקצר את הנאום כדי לצפות בפלישה זו. "לא נפלוש לגרינלנד, נרכוש אותה", הבהיר. "מעולם לא הייתה לי כוונה להפוך את גרינלנד למדינה ה-51. אני רוצה להפוך את קנדה למדינה ה-51, גרינלנד תהיה ה-52, וונצואלה תהיה ה-53".
טראמפ אף פנה למועמדו לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, ואמר: "אם לא יוריד את הריבית, אתבע את התחת שלו". לאחר הפסקה קצרה הוא הוסיף: "רק בדיחה", ולאחר מכן סיכם: "אה... קהל קשה".
הכישלון לא נבע רק מקהל היעד או מסגנון המסירה, אלא מהתוכן עצמו. הבדיחות של טראמפ היו למעשה מדיניות בפועל. כאשר התבדח על "שנאתו" לקהל, מחלקת המשפטים שלו פעלה ברקע נגד רשימת אויביו. איומי ההליכים המשפטיים נגד יו"ר הפדרל ריזרב היוו הקלה יחסית למה שהתרחש בפועל: יו"ר הפדרל ריזרב דאז, שהיה גם הוא חבר באלפא-קלוב, האשים את הבית הלבן בשימוש בחקירה פלילית ספקולטיבית להשגת מטרות פוליטיות. בנוסף, בדיחותיו על מדיניות החוץ הגיעו זמן קצר לאחר איומיו לפלוש ולספח את גרינלנד, אשר גרמו למשבר בינלאומי שהסתיים רק לאחר התמוטטות השווקים.
גם בדיחותיו על צירוף מדינות חדשות לא התקבלו בעין יפה. בקנדה, למשל, אזרחי המדינה הגיבו בחריפות להצעותיו, ובחרו מחדש בראש הממשלה מארק קרני, אשר התנגד נחרצות לרעיונותיו.