טרמפ העניק חנינה לבעל בית אבות שחייב 19 מיליון דולר למשפחה שכולה

בנובמבר 2024, כאשר אמנדה קולסון הייתה ילדה, היא ביקרה את אמה, דוריס קולסון, בבית החולים בליטל רוק, ארקנסו. דוריס הייתה אחות, וזיכרון אחד נותר חקוק בה. במהלך שגרת עבודתה, הופעלה אזעקה מסוג 'קוד כחול', והאחות קולסון נרתמה מיד לטיפול בחולה. 'היא קפצה למיטה הנעה וקיימה החייאה תוך כדי שהמיטה נדחפת במסדרון', סיפרה קולסון שנים לאחר מכן בבית המשפט. 'רק אז הבנתי שהיא לא משחקת בעבודה – היא באמת הצילה חיים'.

דוריס קולסון פרשה מעבודתה כאחות והפכה בעצמה למטופלת בבית אבות בבעלותו של ג'וזף שוורץ, יזם מניו ג'רזי שרכש בתי אבות רבים ברחבי ארצות הברית. הצוות במקום התבקש שלא להגיש לה מזון מוצק, אך למרות זאת הוא עשה זאת. היא נפטרה כתוצאה מכך. הרופאים מצאו ביציות מקושקשות בריאותיה. תשע שנים לאחר מותה, העניק נשיא ארצות הברית דונלד טרמפ חנינה לשוורץ במסגרת תיק פלילי בו הודה בהעלמת 39 מיליון דולר ממסי שכר של עובדיו בביתי האבות שבבעלותו והעבירם למטרות אחרות.

עורכי דינו של שוורץ טענו כי פעולותיו לא נועדו להעשרה אישית, אלא להציל את החברה מפשיטת רגל. הבית הלבן הגדיר את שוורץ כ'דוגמה להעמדה לדין מופרזת', והדגיש כי גורם חיצוני ניהל את התיקים המסיים וכי ריצוי מלוא תקופת המאסר בת שלוש שנים היה פוגע בבריאותו הרופפת ובגילו המתקדם. מאחורי כתב האישום המסי התנהלה מערכת שהמשפחות וההליכים המשפטיים תיארו ככזו שהותירה מטופלים מוזנחים, פצועים ואף מתים.

משפחת קולסון תבעה את שוורץ וחברת האחזקה שלו בגין מוות ברשלנות. שוורץ לא הופיע בבית המשפט להגן על עצמו. לפני שש שנים, בית המשפט פסק לטובתה של אמנדה קולסון ואחיה כמעט 19 מיליון דולר בפיצויים. (שוורץ טען מאוחר יותר כי לא קיבל מסמכים חשובים והחליף בטעות את התביעה הראשונה שהוגשה בשנת 2017. הוא טען כי החברה שהחליפה את בית האבות היא הגורם האחראי המשפטית). שוורץ מעולם לא שילם את הפיצויים. אמנדה קולסון הלכה לעולמה מאז.

סיפורי חנינות נוטים לספר על כוחו של הנשיא – מי זכה לחסד, מי היה בעל גישה ומי הצליח לשכנע אותו להתערב. מה שמשך אותי לסיפור החנינה של שוורץ היו האנשים בצד השני של מעשה החסד הזה: אנשים כמו דוריס קולסון ומשפחתה, שחייהם נהרסו עוד לפני שהבית הלבן חגג את שחרורו של שוורץ מבית הסוהר ואת השבת הראשונה שלו עם משפחתו לאחר שטרמפ העניק לו חנינה.