משבר הנפט העולמי מחזק את הטיעון למעבר לדלקים ירוקים בתעופה

הסכסוך באיראן מעלה את מחירי הדלק ומחזק את הצורך בדלקים ירוקים

הסכסוך המתמשך באיראן משפיע על אספקת הנפט העולמית ומעלה את מחירי הדלק באופן ניכר. בעוד שהתקשורת מתמקדת בעליית מחירי הבנזין, אשר חצה לראשונה מזה ארבע שנים את רף 4 הדולרים לגלון, גם תעשיית התעופה סובלת מהזינוק במחירי הדלק. מחירי הדלק הסילוני כמעט והוכפלו מאז פרוץ המלחמה, ובחודש מרץ הוציאו חברות התעופה האמריקאיות 56% יותר על דלק בהשוואה לחודש פברואר, על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה בתחבורה.

דלקי תעופה ברי קיימא (SAF) הופכים לפתרון מבטיח

בעוד שבעלי מכוניות נהנים מהיתרונות של כלי רכב חשמליים כאלטרנטיבה זולה וידידותית לסביבה, גם חברות התעופה מתחילות לגלות עניין בדלקי תעופה ברי קיימא (SAF). מנכ"ל יונייטד איירליינס, סקוט קירבי, טוען כי SAF אינם רק פתרון סביבתי, אלא גם דרך להפחתת עלויות ולהגברת הביטחון האנרגטי: "דלק סילוני הוא ההוצאה הגדולה ביותר שלנו. זו ההוצאה הכי לא יציבה. אז מה קרה?".

SAF כתחליף לדלק מסורתי

קירבי, המכנה עצמו "גיק של שינויי האקלים", מקדם מזה שנים את השימוש ב-SAF הן ככלי להפחתת פליטות והן כפתרון להפחתת עלויות. מנכ"ל חברת XCF Global, המפיקה SAF ממוצרי פסולת מקומיים, מסכים עם הטענות: "SAF לא רק מפחית פליטות, אלא גם מחזק את הביטחון האנרגטי ומפחית חשיפה לזעזועים חיצוניים".

האתגרים בייצור ובהטמעה של SAF

למרות הפוטנציאל הרב, SAF עדיין מהווה חלק זעיר מצריכת הדלק של חברות התעופה. יונייטד איירליינס, המובילה בתחום, השקיעה בייצור מעל 5 מיליארד גלונים של SAF, אך נכון לדצמבר 2024, SAF היווה רק כ-0.3% מצריכת הדלק שלה, על פי הדו"ח האחרון שלה.

קירבי מדגיש כי כדי להגביר את ייצור ה-SAF ולהפכו לנגיש יותר, נדרשים תמריצים ממשלתיים דומים לאלו שהובילו לפריחת האנרגיה הסולארית והרוח. חוק ההפחתה באינפלציה של ממשל ביידן סיפק מענקים וזיכויי מס להפיכת SAF לתחרותי יותר מול דלקים קונבנציונליים. לעומת זאת, חוק "One Big Beautiful Bill" של ממשל טראמפ קיצץ את הזיכויים מ-1.75 דולר לגלון ל-1 דולר בלבד.

התחזקות מחדש של התעשייה המסורתית מעכבת את המעבר ל-SAF

הסביבה הפוליטית משפיעה על תוכניותיהן של חברות התעופה בתחום הקיימות. באפריל, דלתא איירליינס הסירה מספר יעדי סביבתיים מאתר האינטרנט שלה, כולל ההתחייבות להשתמש ב-SAF ל-10% מדלק המטוסים שלה עד 2030. מגמה דומה נצפתה גם מחוץ לארה"ב: בשנת 2024, אייר ניו זילנד ויתרה על יעד האקלים שלה לשנת 2030.

קירבי מציין כי רבות מחברות התעופה הציבו יעדים שאפתניים לשנת 2030, אך כיום הן נוקטות בצעדים לאחור בשל אי הוודאות הכלכלית והפוליטית. למרות האתגרים, הוא מאמין כי המעבר ל-SAF הוא הכרחי לטווח הארוך, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית.