סגירת מצר הורמוז: תרחיש שלא היה מעולם — וכעת מתרחש

מצר הורמוז: הצוואר הצר של הכלכלה העולמית

מצר הורמוז, המעבר הימי החיוני בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן, הוא צוואר הבקבוק החשוב ביותר במערכת האנרגיה העולמית. דרכו עוברת כשישית מהנפט הגולמי בעולם וכמעט כל ה-LNG המיוצר באזור. במשך עשורים נחשב תרחיש של סגירתו המלאה לבלתי סביר — עד עכשיו.

תרחיש שלא היה מעולם

מומחים בתחום האנרגיה התעלמו במשך שנים מתרחיש של סגירת מצר הורמוז. בשני תרגילים גדולים שנערכו — האחד בשנת 2007 והשני בשנת 2022 — נבחנו תרחישים שונים של הפרעות באספקת נפט, אך סגירה מלאה של המצר לא נלקחה כלל בחשבון. הסיבה? התרחיש נתפס כבלתי סביר מדי מכדי להיחשב ברצינות.

"הרעיון הוצג ונדחה מיד. הוא נתפס כלא אמין לחלוטין, אפילו כאזעקת שווא", אמר סאם אורי, ששימש אז כחבר בצוות התרגיל של 2007 מטעם ארגון Securing America's Energy Future. "התחושה הייתה שזה פשוט לא יקרה לעולם."

התיאוריה של הכלכלה הקטסטרופלית

ההתעלמות מתרחיש הסגירה נובעת מתופעה מוכרת בכלכלה ובתכנון מדיניות, המכונה "המשפט הקודר" (Dismal Theorem). התיאוריה, שפותחה על ידי הכלכלן המנוח מרטין וייצמן, עוסקת בסיכונים קטסטרופליים בעלי הסתברות נמוכה אך השלכות אדירות. במקרה של מצר הורמוז, התרחיש נתפס ככזה שגורם לתוצאות כלכליות בלתי נשלטות — ולכן נדחה על הסף.

המשמעות הכלכלית של סגירת המצר

סגירת מצר הורמוז אינה רק תרחיש תיאורטי. היא עלולה לגרום לזעזועים חסרי תקדים בשווקים העולמיים. על פי הערכות, סגירה ממושכת עלולה לדחוף את מחירי הנפט ל-165 דולר לחבית תוך שנה — אך כבר עכשיו, חודשיים בלבד לאחר תחילת המשבר, מחירי הנפט מזנקים מעל 120 דולר לחבית.

"אני מעולם לא התבוננתי במפה בדיוק כזה כמו בשבועות האחרונים", אמר פטריק פויאנה, מנכ"ל TotalEnergies, בראיון לאתר Axios. "זהו חלק מהים, וכל אחד יכול לשוט בו. בניגוד לתעלת סואץ או פנמה, הפוטנציאל לסגירתו היה כנראה מוערך בחסר."

תגובת השווקים והמדינות

בעוד מחירי הנפט מזנקים, השווקים הפיננסיים עדיין לא מגיבים באופן דרמטי. עם זאת, מומחים מזהירים כי אם המצב יימשך עוד שלושה חודשים, התגובה עלולה להיות שונה לחלוטין. מדינות צרכניות נפט, כמו ארצות הברית ומדינות אירופה, נאלצות לשקול שימוש מוגבר במאגרי הנפט האסטרטגיים שלהן כדי לייצב את השווקים.

פעולות מנע שלא נעשו

בשנת 2022, צוות בינלאומי שהוקם על ידי מדינות חברות בארגון ה-IEA התמודד עם משימה דומה: להעריך את חלוקת מאגרי הנפט האסטרטגיים במקרה של משבר. גם שם, תרחיש של סגירת מצר הורמוז לא נלקח בחשבון — מכיוון שהוא נתפס כבלתי סביר לחלוטין. לדברי לנדון דרנטס, שהיה חבר בצוות באותה עת, הסיבה העיקרית הייתה שלא היה בהיסטוריה מקרה דומה שממנו ניתן ללמוד.

מה הלאה?

המשבר הנוכחי במצר הורמוז מעלה שאלות קשות על מוכנות העולם לאירועים קטסטרופליים. האם מדינות ויצרניות אנרגיה יוכלו להתמודד עם סגירה ממושכת של מצר הורמוז? האם השווקים יוכלו לעמוד בלחץ של עליית מחירי הנפט ל-200 דולר לחבית ומעלה? התשובות עדיין לא ברורות, אך אחת דבר בטוח: העולם לא יהיה אותו הדבר לאחר המשבר הזה.

• השלכות מיידיות: עליית מחירי הנפט והגז, לחץ על מאגרי הנפט האסטרטגיים, אי יציבות בשווקים הפיננסיים.
• השלכות ארוכות טווח: שינויי מדיניות אנרגיה, הגדלת ההשקעות באנרגיות חלופיות, שינויי גיאופוליטיים באזור המפרץ.