כמעט עשרים שנה לאחר שאימץ האו״ם את הצהרת זכויות הילידים ההיסטורית, ארגוני זכויות מדווחים כי מדינות ממשיכות להפר את ההבטחות שניתנו ולהתעלם מזכויותיהם של עמים ילידים. פעילי זכויות מדווחים על מקרים של הרג של ילידים המגינים על אדמותיהם, הפללה בגין קיומם התרבותי והחרמת משאבי טבע ללא הסכמה.
בשבוע שעבר, במהלך הפורום הקבוע של האו״ם בנושא נושאים ילידים (UNPFII) — הכינוס הגדול בעולם של נציגי עמים ילידים — מנהיגים קראו למדינות ליישם באופן מלא את הצהרת זכויות הילידים של האו״ם (UNDRIP) ואת הסטנדרטים הבינלאומיים לזכויות אדם.
בשנת 2007 אימץ העצרת הכללית של האו״ם את UNDRIP, מסמך מקיף שהגדיר סטנדרטים בינלאומיים לזכויות ילידים בתחומי קרקע, שפה, בריאות ועוד. ארצות הברית וקנדה היו בין המדינות הבודדות שהתנגדו בתחילה להצהרה, אך אימצו אותה בהמשך. למרות זאת, פעילי זכויות מדווחים כי במדינות אלה ובאחרות, הממשלות אינן מיישמות את ההצהרה באופן מלא.
בפורום האו״ם נשא קנת' דיר, חבר באומה המוהוקית מקהונאווקה, הצהרה משותפת מטעם הקואליציה הקנדית לזכויות אדם של עמים ילידים. הוא קרא למדינות להקים מנגנוני פיקוח עצמאיים כדי להבטיח את יישום UNDRIP באופן מלא ויעיל.
«עליכם להקים קבוצת אנשים עצמאיים וילידים שתהיה להם גישה למעקב אחר יישום ההצהרה על ידי הממשלות», אמר דיר. «הם יוכלו לבחון מה נעשה, להעריך את יעילות הפעולות ולזהות כשלים. תפקידם יהיה להבליט כשלים אלה בפני הממשלות — כך ניתן יהיה להשיג יישום אמיתי.»
דיר הודה כי התהליך מורכב, מה שמדגיש את הצורך בגוף פיקוח עצמאי. «כדי ליישם את ההצהרה, נדרש גוף מפקח», אמר. «מישהו שיפקח על הממשלות ויוודא שהן ממלאות את אחריותן.»
עבור עמים ילידים רבים, בריאות פירושה גם בריאות תרבותית ורוחנית. מוזס גודס, חבר בקבוצת הקנאקה מאולי, נשא דברים בשם האומה של הוואי והדגיש את «הזכות להישאר מי שאנו». הוא הסביר כיצד שפות ילידיות משמשות כזיכרון, זהות וריפוי — והן זכות מוגנת ב-UNDRIP.
«השפה היא קשר לתרבותנו, לזהותנו ולבריאותנו. כאשר לוקחים מאיתנו את השפה, הבריאות שלנו מתדרדרת», אמר גודס. «היא נלקחה מאיתנו בכוונה תחילה, כדי שנידרדר. עד עכשיו זה עבד, אבל עכשיו אנחנו מתחילים להשיב לעצמנו את מה שנלקח.»
כיום, התרבות הילידית ממשיכה להיחלש בשל פגיעה בגישה לאדמות, כמו במקרה השריפות בהוואי שהביאו לפינוי תושבים מלהאינה. למרות האתגרים, גודס ציין כי המפגש של עמים ילידים בפורומים כמו UNPFII הוא צעד חשוב קדימה.
«אנו ממשיכים לספר את הסיפורים שלנו, לחשוף את האמת שוב ושוב, ומתחזקים זה את זה», אמר.