נבאדה הפכה למוקד של 'בום ליתיום' באחרונה, כאשר כ-85% מרזרבות הליתיום הידועות בארצות הברית נמצאות במדינה זו. הליתיום הוא מרכיב מרכזי בסוללות רכב חשמלי ובטכנולוגיות אחרות. עם זאת, פרויקטים לכריית ליתיום בנבאדה מעוררים מחלוקת חריפה בשל ההשפעות הסביבתיות והפגיעה בזכויות ילידים, כך עולה מדוח חדש שפורסם היום על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל.
הדוח קורא להשהות את כל אישורי המכרות לליתיום במדינה בטענה שהם מפרים את זכויותיהם של עמים ילידים, בעיקר בני שבטי המערב שושון והפאיוט. שלושה פרויקטים מרכזיים מוזכרים בדוח: מכרה ליתיום ת'אקר פאס, פרויקט ליתיום נבאדה נורת' ופרויקט ריוליט רידג' לליתיום-בור. כל הפרויקטים ממוקמים באדמות ציבוריות שהשבטים הילידים רואים בהן אדמות לא מוסרות.
פירמינה סטיבנס, חברת שבט הטה-מואק של המערב שושון ומנכ"לית פרויקט ההגנה של המערב שושון, אמרה:
"זו אדמתנו. אנחנו צריכים לקבל החלטות לגביה. אבל אני יודעת שהם לא רוצים אותנו שם כי נבאדה עשירה במינרלים אלו."
הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל מצביע על כך שהפרויקטים מפרים את עקרון ההסכמה החופשית, המוקדמת והמודעת (FPIC), תקן בינלאומי המעניק לעמים ילידים זכות לאשר או לדחות פרויקטים המשפיעים על אדמותיהם. למרות אישור הפרויקטים על ידי סוכנויות פדרליות, ארגון אמנסטי טוען שההליכים לא עמדו בתקן זה ולא עמדו גם בהכרזת האו"ם בדבר זכויותיהם של עמים ילידים (UNDRIP).
מרק דומט, ראש תחום עסקים וזכויות אדם באמנסטי אינטרנשיונל, אמר:
"חברות הכרייה חייבות לבחור בצד הנכון – בצד של זכויות אדם ולא בצד של השגת מינרלים בכל מחיר."
הדוח גם מצביע על ההשפעה של מדיניות ההסדרה של ממשל טראמפ, שכללה אישורי מכרות מואצים והקטנת סקרי הסביבה, מה שפגע ביכולתם של העמים הילידים לתת הסכמה מלאה. בתגובה לדוח, דובר משרד הפנים האמריקאי אמר:
"הפעילים המשוגעים מאחורי הדוח ידועים בהפצת טענות חסרות בסיס, שנדחו שוב ושוב על ידי בתי משפט, כחלק מזעמם הפאתטי נגד ייצור אנרגיה שאינו רק דו-מפלגתי, אלא מוכח כמועיל לעם האמריקאי."
הדובר הוסיף כי סקרי הסביבה שנערכו על ידי לשכת ניהול הקרקעות הפדרלית כללו מעורבות נרחבת של שבטים וסקרי סביבה מקיפים.
הדוח מתפרסם במקביל להתנגדות גלובלית של עמים ילידים ל'מעבר הירוק', אשר לעיתים קרובות מוביל לפגיעה בזכויותיהם ובאדמותיהם בשם מאבק במשבר האקלים.