בתחילת השנה חששה קרלי ריאה, בת 26 מדאלאס, כי תאבד את עבודתה ב-LTK, פלטפורמת מסחר אלקטרוני המיועדת ליוצרי תוכן. לאחר שעבדה בחברה כמעט חמש שנים, היא החליטה לתעד את יומה האחרון באמצעות סרטוני וידאו. בבוקר אותו היום, התברר שחששותיה היו מוצדקים: היא הייתה בין העובדים שפוטרו במסגרת קיצוצים שהשפיעו על אחוזים בודדים מכלל העובדים, מתפקידי הנדסה ועד תפקידים מול לקוחות.
ריאה צירפה את ההודעה הקשה לסרטון שלה: "זו הייתה העבודה הראשונה שלי אחרי הלימודים. מעולם לא דמיinai לעשות משהו אחר. אין לי מושג איך ייראה מחר, אבל אני יודעת שאקח אתכם איתי בכל צעד". הסרטון צבר מעל 18 אלף צפיות, ורבים מתגובות הגולשים היו מאנשים שחוו חוויה דומה. בעקבות התגובות, החליטה ריאה להפוך את הסרטונים לסדרה קבועה בשם "יומני אבטלה", בה היא מתעדת את ההתמודדות היומיומית עם חיפוש עבודה, דחיות ורגעי ייאוש.
היא לא לבד. בטיקטוק קיימים מעל 400 אלף סרטונים תחת ההאשטאג #unemployed, ויותר מ-800 סרטונים תחת ההאשטאג #unemploymentdiaries. התופעה משקפת את המציאות הקשה של דור ה-Z בשוק העבודה: בפברואר האחרון עמד שיעור האבטלה בקרב בני דור ה-Z על 8.3% — כפליים מהממוצע הלאומי. משרות כניסה נעלמות, צעירים רבים נאלצים להסתמך על תמיכה כלכלית מהוריהם, ורבים פונים לעבודות צדדיות כדי להתפרנס.
מר רוזה, בת 25 מניו יורק שעבדה בתחום יחסי הציבור, פוטרה בדצמבר האחרון. "מעולם לא חשבתי שזה יקרה לי", היא אמרה. "בתחילה הרגשתי כאילו החיים שלי נגמרו. אחרי לילה של בכי, החלטתי לפרסם סרטון שמתעד יום בחייה של מובטלת צעירה". בסרטוניה היא מתארת כיצד שומרת על שגרת חיים יציבה למרות שעות רבות של חיפוש עבודה, בין היתר באמצעות פעילות גופנית וטיולים עם אמה. "מאחר שאין לי עוד שגרת 9 עד 5, חשוב לי לשמור על עקביות בחיי", הסבירה.
בתחילה הרגישה מר רוזה מבוכה בעקבות הפיטורים, אך לאחר פרסום הסרטון הראשון שלה בטיקטוק, חברים פנו אליה וסיפרו על קשייהם בשוק העבודה התנודתי. "יש דברים לא נוצצים בחיים, ואבטלה היא אחד מהם", היא אמרה.