רפורמות דרמטיות: כך ניתן להציל את זכויות ההצבעה לאחר הפסיקה ההיסטורית של בית המשפט העליון

פסיקת בית המשפט העליון השבוע, שפגעה באופן אנוש בשארית חוק זכויות ההצבעה משנת 1965, מחייבת בחינה דחופה של רפורמות מבניות בבית המשפט עצמו. ההחלטה מעניקה למדינות בראשות הרפובליקנים יד חופשית לבצע מניפולציות גזעניות במחוזות הבחירה, תוך הדרת אמריקאים שחורים מהשתתפות פוליטית.

פרופסור ריק הסן, מומחה למשפט בחירות מאוניברסיטת UCLA, הגדיר את הפסיקה ביום רביעי בלואיזיאנה נגד קאליי כ"אחת ההחלטות ההרסניות ביותר של בית המשפט העליון במאה האחרונה". הסן, שמחקריו צוטטו בדעת המיעוט של השופטת אלנה קגן, אינו נוטה להסתפקות בדברים חריפים. הוא טען כי הדמוקרטים חייבים כעת "לשקול רפורמה בבית המשפט העליון עצמו – מסקנה שסירבתי לקבל עד שהבית המשפט הפך אותה לבלתי נמנעת".

אני מסכים. עם זאת, בכל הנוגע למניפולציות גזעניות ופוליטיות במחוזות הבחירה, קיימת רפורמה נוספת חשובה שממשל נשיאותי וקונגרס דמוקרטי יכולים ליישם בהזדמנות הקרובה: ביטול שיטת המחוזות החד-נציגיים הנוכחית בבית הנבחרים והעברת בחירות באמצעות ייצוג יחסי.

סעיף 1 בחוקה מעניק לקונגרס את הסמכות לקבוע את "הזמן, האופן והמקום" של בחירות פדרליות. המדינות מנהלות את הבחירות במסגרת ההגבלות שקונגרס קובע. במהלך מחצית המאה ה-19 הראשונה, הקונגרס אפשר למדינות מסוימות גמישות מסוימת בעיצוב שיטת הבחירות שלהן, כל עוד הן בחרו במספר הנציגים המוקצה להן לבית הנבחרים. (הסנאט, שלא נבחר עד תחילת המאה ה-20, אינו רלוונטי כאן).

רבות מהמדינות אימצו את שיטת המחוזות החד-נציגיים. בשיטה זו, הנהוגה עד היום, מחוקקים במדינה מחלקים את המדינה למחוזות בחירה, שכל אחד מהם בוחר נציג יחיד לבית הנבחרים. לשיטה זו יתרונות מסוימים – ייצוג אזורי מגוון יותר, קשר ישיר עם הבוחרים ועוד. אך יש לה גם חסרונות משמעותיים, ובראשם המניפולציה במחוזות הבחירה. המונח "ג'רימנדרינג" (מניפולציה במחוזות בחירה) נגזר משמו של אלברידג' ג'רי, מדינאי אמריקאי מוקדם שכיהן כמושל מסצ'וסטס בין 1810 ל-1812. כהונתו חפפה למפקד האוכלוסין של 1810 ולשינוי חלוקת המושבים בבית הנבחרים, המתרחש מדי עשור. כדי לשמור על שליטתם בבית המחוקקים של מסצ'וסטס, חבריו של ג'רי ממפלגת הדמוקרטים-רפובליקנים עיצבו מפה מניפולטיבית ברורה שנועדה לשמר את הרוב שלהם. לאחר שג'רי חתם על המפה החדשה, גינויים מצד הפדרליסטים הבטיחו שהשיטה תזוהה לעד עם שמו – דבר שהטריד מאוד את ג'רי עצמו.

זו עובדה מוכרת מתוכנית הלימודים האמריקאית בתיכון. פחות ידוע הוא שמחוזות חד-נציגיים לא היו השיטה היחידה לבחירת נציגי בית הנבחרים בראשית הרפובליקה. שיטה חלופית נפוצה הייתה "בחירות רשימת כלליות". בשיטה זו, הבוחרים היו מצביעים עבור מספר מועמדים השווה למספר המושבים, והמועמדים שזכו במספר הקולות הגבוה ביותר היו נבחרים לתפקידים אלו.

גם לשיטת הרשימות הכלליות היו בעיות. ראשית, היא הפכה למעשה את הבחירות לבית הנבחרים במדינה למערכת "ניצחון גורף", שבה מפלגה אחת יכולה לזכות בכל נציגי המדינה עם רוב פשוט.