איך לתכנן את העתיד כשהכוכב שלנו בסכנה? תשובה מטפלת אקלים

שאלת הקורא: האם כדאי לתכנן בכלל כשהעולם עומד להיהפך?

שלום לסלי,

אני צעיר/ה שמנסה להבין מה לעשות עם החיים שלי. קשה לי לתכנן קדימה כשמשבר האקלים מטיל צל כבד על העתיד. לפעמים אני מרגיש/ה שהמקצוע שאני אוהב יהיה חסר ערך כשיבוא "יום הדין". איך אפשר לתכנן בצורה אחראית כשלא יודעים איך העולם ייראה בעוד עשר שנים, שלא לדבר על חמישים? — סטודנט/ית מודאג/ת

תשובת המטפלת: להפסיק להקפיא ולהתחיל לפעול

זו שאלה מכרעת לדור שלך, ואני שומעת אותה יותר ויותר מצעירים שחשים את השינויים המהירים בעולמנו. מי שטוען שיודע בדיוק איך ייראה העולם בעוד חמישים שנה — מטעה את עצמו. קח/י לעצמך קרדיט על כך שאת/ה מודע/ת גם למציאות וגם לחוסר הוודאות. יחד עם זאת, המילה "אפוקליפסה" מצמצמת את האפשרויות. קשה להאמין שמשהו חשוב כשהסוף נראה כבר מובטח.

בוא/י נפרק את זה לשתי שאלות: מה באמת עשוי לקרות, ואיך חוסר הוודאות משפיע על היכולת שלך להתקדם. המדור "שאלו מטפלת אקלים" עוסק בצד הרגשי של משבר האקלים, עם לסלי דבנפורט, מטפלת מובילה בתחום.

העולם כבר משתנה — והתחומים שלך יושפעו

שיבושים משמעותיים כבר מתרחשים, והם כמעט ודאיים — כולל בכל תחום שבו את/ה מתאמן/ת. אני לא רוצה להקל ראש בפחד האמיתי שמאחורי השאלה שלך. לתכנן עתיד לא יציב זו אתגר אמיתי. הרשה לעצמך להרגיש את הכובד הזה לפני שאת/ה מחפש/ת פתרונות.

בין אם העתיד יהיה טוב או רע, ברור שהוא יהיה שונה מהעולם שאנו מכירים כיום. ההרגשה שאנו מאבדים את מה שאנו מכירים היא חלק מהתהליך — אך היא לא צריכה לעצור אותנו. הקפאה היא לא פתרון, לא עבורנו ולא עבור הקהילות והמערכות האקולוגיות שזקוקות לפעולה שלנו.

להפשיר את המחשבה: גמישות היא המפתח

השאלה לא היא האם התואר שלך ישרוד בעתיד, אלא איך תוכל/י להגיע עם עומק וגמישות לחפש את התרומה המשמעותית הבאה — הן אישית והן מקצועית. הכישורים, הקשרים והדרכים לחשוב שאת/ה מפתח/ת במסגרת הלימודים והעבודה שלך הם לא מוגבלים לתואר מסוים. הם יכולים להשתלב במגוון תרחישים.

זה לא עניין של להעמיד פנים שהכול יהיה בסדר, אלא לפתח יכולת להתאים את עצמך כשהנסיבות משתנות. הפחד מפני העתיד הוא הגיוני, אך הוא לא צריך לשלוט בחייך. במקום זאת, השתמש בו כמנוע לפעולה אחראית ויצירתית.

שאלות נוספות במדור "שאלו מטפלת אקלים"

• איך לאזן בין התשוקה לנסוע לבין תחושת האשמה על פליטת הפחמן?