אירופה חייבת לנטרל את מערכת הקריפטו של רוסיה – והזמן אוזל

מאז הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה לפני ארבע שנים, המערב הפגין תגובה מהירה וחדה: סנקציות על הממשל הרוסי, חברות בבעלות המדינה ואנשי עסקים עשירים. הצעדים הללו לא עצרו את המלחמה, אך הטילו עלות כלכלית כבדה על מי שהובילו אותה. כיום, לאחר ארבע שנים, הסנקציות נראות שחוקות ומוחלשות יותר מתמיד.

הסיבות לכך רבות: חוסר העניין של דונלד טראמפ באוקראינה, ההתנגדות המתמשכת של ויקטור אורבן, והעלייה החדה במחירי הנפט בעקבות פעולותיו של טראמפ באיראן — אשר הגדילו את ההכנסות הרוסיות והקלו עליו להצדיק הקלות בסנקציות. אולם הבעיה העיקרית נותרה: המערב לא מצליח להתמודד עם המנגנונים הדיגיטליים שמממנים את המלחמה.

הקריפטו ככלי למימון המלחמה

טום קינגטון, מומחה למלחמה בפשיעה פיננסית, טוען כי מעורבות הקריפטו במימון המלחמה הרוסית ברורה, אך היוזמות לחסום אותה נותרו ללא מענה. "רוסיה מנצלת את המערכת הקריפטוגרפית כדי לעקוף סנקציות, וזה חייב להשתנות", הוא כתב. הבעיה מורכבת: המערכת הקריפטו מפוזרת, והרוסים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי להסתיר את פעילותם. כל עוד פלטפורמות כמו טלגרם ממשיכות לארח שווקים לא חוקיים, המערב יתקשה לעצור אותן לחלוטין — כפי שמדגים מרכז הסחר האסייתי Xinbi, אשר ממשיך לפעול למרות מאמצי האכיפה.

תקיפת סייבר כתגובה?

לאחרונה, הודיעה בורסת הקריפטו Grinex — אשר רשומה בקירגיזסטן — על השעיית פעילותה בעקבות "מתקפת סייבר בקנה מידה גדול". לפי הצהרתה בטלגרם, הבורסה איבדה כ-13 מיליון דולר ב-USDT, וטענה כי המערב אחראי לגניבה. "היום ניסיונותDestabilize את מערכת הפיננסים של מולדתנו הגיעו לרמה חדשה, עם גניבת נכסי אזרחים וחברות רוסיות באמצעות מתקפות סייבר מורכבות", נכתב בהודעה.

Grinex היא יורשתה של Garantex, אשר נסגרה לפני כשנה לאחר מאמצים ממושכים של רשויות אכיפת החוק המערביות. עם זאת, סביר להניח כי המערב לא היה מעורב ישירות בתקיפה זו. לרוב, פעולות כאלה מתבצעות בשיתוף פעולה עם חברות כמו Tether, ולא באמצעות פעולות חד-צדדיות. ייתכן שמדובר בפעולה של האקטיביסטים, אשר פועלים באופן עצמאי או בשיתוף עם גורמים אחרים.

בין אם מדובר בתקיפת סייבר ובין אם לאו, ברור כי המערב חייב להגביר את מאמציו נגד מערכת הקריפטו הרוסית. אחרת, המלחמה תימשך — והכסף ימשיך לזרום.