בית המשפט העליון של מדינת נבדה דחה ביום חמישי האחרון את תביעת הדיבה שהגיש ג'ון מאטצה, לשעבר מנכ"ל חברת הפלטפורמה החברתית פרלר, נגד הפרשן הפוליטי והמשדר הרדיופוני דן בונגינו. ההחלטה התקבלה על ידיPanel שכלל את השופטות קריסטינה פיקרינג, אליסה קדיש ופטריציה לי.
התיק נדון במסגרת NDMAscendant, LLC נגד מאטצה, ונוגע לפיטוריו של מאטצה מתפקידו כמנכ"ל פרלר בשנת 2021. פרלר, שפעלה כפלטפורמה חברתית שהתגאתה בהגנה על חופש הביטוי, הוסרה מאפליקציות אפל ואמזון בעקבות טענות ששימשה לקידום אירועי ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. בעקבות ההסרה, פוטר מאטצה, ולאחר מכן פרסם מזכר בו פירט את נסיבות פיטוריו. מזכר זה דלף ונחשף באמצעי תקשורת שונים, בהם Fox Business.
בונגינו, שהיה באותה עת בעל מניות בפרלר ומשדר רדיו ידוע, הגיב באמצעות סרטון חי בפייסבוק בו תקף את גרסתו של מאטצה. הוא טען כי הצהרותיו של מאטצה אינן נכונות, וכלל בהן האשמות על החלטות "רעות" ו"נוראיות" שנעשו "על ידי אנשים מבפנים" שהובילו להסרת הפלטפורמה על ידי אמזון ויתר הספקיות. בנוסף, טען בונגינו כי הוא ועמיתיו בפרלר היו מחויבים יותר לחופש הביטוי וליציבות המוצר מאשר מאטצה עצמו.
מאטצה הגיש תביעת דיבה נגד בונגינו, אך בית המשפט קבע כי הצהרותיו של האחרון מהוות דעות ולא עובדות, ולכן אינן ניתנות לתביעה משפטית. בהחלטתו נכתב כי על מנת לקבוע האם הצהרה היא דעה או עובדה, יש לבחון האם אדם סביר יבין אותה כהבעת דעה או כטענה עובדתית:
"על מנת לקבוע האם הצהרה היא דעה או עובדה, יש לבחון האם אדם סביר יבין אותה כהבעת דעה או כטענה עובדתית. הצהרות דעה אינן ניתנות לאימות כעובדות או כשקר, והן מוגנות על פי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית."
בית המשפט הוסיף כי כאשר מדובר בהצהרות פוליטיות, יש נטייה חזקה לראותן כדעות ולא כעובדות. בהקשר זה צוטטה החלטה קודמת של בית המשפט התשיעי לערעורים של ארצות הברית (Herring Networks, Inc. נגד Maddow), שקבעה כי הקהל מצפה להצהרותיו של מנחה טלוויזיה ליברלי כהבעות דעה ולא כעובדות.
בית המשפט קבע כי בונגינו עמד בנטל ההוכחה הראשון, וכי הצהרותיו היו חלק מדיון פוליטי היפרבולי ולא טענות עובדתיות שניתן להפריך. לדברי השופטים, הצהרותיו של בונגינו היו למעשה ביקורת פוליטית על פעולותיו של מאטצה, ולא טענות עובדתיות שניתן להוכיח או להפריך בבית המשפט.
עם זאת, בית המשפט ציין כי חלק מהצהרותיו של בונגינו עשויות להיחשב כהצהרות עובדתיות, אך קבע כי הן אינן מהוות את "הליבה" של דבריו. בנוסף, צוין כי מאטצה לא הצליח להוכיח כי הצהרות אלו גרמו לו נזק ממשי.