במהלך העשורים האחרונים, מדינות רבות בעולם מנסות להגביל ביטוי חופשי בשם הגנת ילדים מפני נזקים מקוונים, סכנות בריאותיות או השפעות שליליות אחרות. אלא שהגבלות אלה מבוססות לעיתים קרובות על נזקים מעורפלים, לא מוגדרים או ספקולטיביים, ולעתים הן כוללות צנזורה רחבה הרבה מעבר למטרה המקורית.
השימוש בהגנה על ילדים כעילה לצנזורה אינו חדש, במיוחד במדינות אוטוריטריות. בשנת 2012, למשל, הפרלמנט ברוסיה העביר חוק שהעניק לרשות הצנזורה המקומית סמכות לחסום אתרי אינטרנט ולהסירם מהרשת ללא צורך באישור שיפוטי. החוק הוצג כצעד להגנת ילדים מפני תכנים מזיקים, אך ארגוני זכויות אדם חזו מראש כי הממשלה תנצל סמכויות אלה לדיכוי ביטוי פוליטי וחברתי רחב יותר.
בשנים האחרונות, מגמה זו חדרה גם לדמוקרטיות מערביות. בארצות הברית, למשל, ניסיונות חוזרים ונשנים להגביל ביטוי בשם הגנת ילדים כשלו, אך הממשל ממשיך לנסות זאת מזה עשרות שנים. בשנת 1969 פסל בית המשפט העליון של ארצות הברית את האיסור שהטיל מחוז בית הספר בדה מוין על ענידת סרטי זרוע שחורים במחאה על מלחמת וייטנאם, וקבע כי "בתי ספר ציבוריים אינם יכולים להיות איזורי שליטה טוטליטריים". בשנת 1997 פסל בית המשפט את רובו של חוק תקשורת הגינות, אשר הפליל העברת תכנים "לא צנועים" לילדים, וקבע כי "העניין בקידום חופש הביטוי בחברה דמוקרטית גובר על כל תועלת תיאורטית ולא מוכחת של הצנזורה". בשנת 2011 פסל בית המשפט חוק בקליפורניה שאסר על מכירת משחקי וידאו "אלימים" לילדים, וקבע כי התיקון הראשון לחוקה אינו מעניק לממשלה "סמכות בלתי מוגבלת להגביל את התכנים אליהם ילדים נחשפים".
החששות מפני השפעות שליליות של הרשתות החברתיות על בני נוער ממשיכים להעסיק את הציבור והממשלות. למרות הדיון הציבורי הנרחב, אין עדיין הוכחות חד משמעיות לקשר סיבתי בין שימוש ברשתות חברתיות לבין פגיעה בבריאות הנפש של בני נוער. במאי 2023 פרסם המנתח הכללי של ארצות הברית, ויווק מורטי, אזהרה בנושא: "השאלה הנפוצה ביותר שאני נשאל על ידי הורים היא: 'האם הרשתות החברתיות בטוחות עבור ילדיי?' התשובה היא שאין לנו מספיק עדויות כדי לומר שהן בטוחות, ובפועל יש עדויות גוברות לכך ששימוש ברשתות חברתיות קשור לפגיעה בבריאות הנפש של צעירים".
בתגובה ללחץ הציבורי, מדינות רבות מנסות להסדיר את תחום הרשתות החברתיות. אחד הצעדים הבולטים ביותר הוא חוק הגנת קטינים ברשתות חברתיות של יוטה, שאושר במרץ 2024. החוק מחייב חברות הרשתות החברתיות ליישם מערכת אימות גיל שתאפשר לקבוע האם משתמש קיים או פוטנציאלי הוא קטין. בנוסף, החוק מטיל מגבלות על חשבונות של קטינים, לרבות הגדרת הגדרות פרטיות ברירת המחדל כך שיעדיפו פרטיות מרבית.