הג'יפ ווגוניר: הסיפור של הסUV היוקרתי הראשון אי פעם

בשנת 1984 הגיע הג'יפ ווגוניר לצומת דרכים קריטי בתולדותיו. חברת AMC החליטה להחליף את דגם ה-SJ הוותיק בדגמים חדשים מבוססי פלטפורמת ה-XJ, בתקווה שהדגמים החדשים יהפכו לסטנדרט בתעשייה. אלא שמהלך זה לא צלח כמתוכנן, והדגמים החדשים לא הצליחו להחליף את הוותיקים.

במהלך השינוי, דגם ה-SJ Wagoneer Limited הפך ל-Grand Wagoneer, בעוד שהדגם החדש מבוסס ה-XJ, שהיה למעשה גרסה מהודרת של ה-Cherokee, הפך לבסיס לדגמי הווגוניר החדשים. המטרה הייתה ברורה: להחליף את הדגמים הישנים בכל היבט ולהעביר את הוותיקים לפרישה. אלא שצרכנים רבים לא התלהבו מהדגמים החדשים, שהציעו פחות מרחב ואיכות גבוהה יותר במחיר גבוה.

תוצאות המכירות היו מאכזבות: מספרי המכירות של ה-XJ Wagoneer לעולם לא הגיעו ל-25,000 יחידות בשנה, והביקושים צנחו במהירות. במקביל, ה-Grand Wagoneer הוותיק, למרות היותו מיושן, המשיך להימכר בהצלחה בזכות אמינותו ויכולותיו הטכניות. חברת AMC נאלצה להמשיך ולשווק אותו לצד הדגמים החדשים.

הופעת ה-Wagoneer Custom: ניסוי קצר מועד

במהלך 1984, באמצע המעבר לדגמים החדשים, הציגה ג'יפ גרסה ניסיונית נוספת: ה-Wagoneer Custom. גרסה זו הייתה ניסיון ליצור דגם בסיסי במיוחד, שיתחרה במחיר הנמוך יותר. ה-Custom היה למעשה גרסה מקוצצת של ה-Grand Wagoneer, ללא עיטורי עץ חיצוניים, עם גלגלים בסיסיים וכיסויי גלגלים סטנדרטיים. הוא כלל פחות ציוד סטנדרטי מה-Grand Wagoneer, ומערכת הנעה ארבע-גלגלית חלקית במקום מערכת ה-Selec-Trac המתקדמת.

מחירו של ה-Custom עמד על 15,995 דולר בשנת 1984 (שווה ערך לכ-51,832 דולר כיום), כ-3,000 דולר פחות מה-Grand Wagoneer. למרות המחיר הנמוך, מעט מאוד לקוחות היו מוכנים לוותר על הנוחות והאיכות של הדגם המהודר לטובת גרסה בסיסית כל כך. הניסוי נמשך מספר חודשים בלבד לפני שה-Custom הוסר מהמדפים.

עיצוב יוצא דופן ומרדף אחר פשטות

ה-Wagoneer Custom היה לא רק דגם נדיר, אלא גם יוצא דופן מבחינה ויזואלית. למרות שהחזית שלו עוצבה מחדש בהתאם לסגנון הווגוניר החדש, הוא חסר כל עיטורי עץ או סימני זיהוי חיצוניים. גלגליו הבסיסיים חשפו את קווי המתאר הישנים של שנות ה-60, ופס שחור דק לאורך הצדדים נועד להסוות את המראה הפשוט והמיושן של השלדה.

בתוך הרכב, העיצוב היה אף פחות מרשים. לוחות הדלתות היו פשוטים וחסרי ריפוד או שטיחים, וחזרו לעיצוב מוקדם יותר של הדגם. החלונות והמושבים היו ידניים, והמושבים עצמם היו בסיסיים יותר מאלה של ה-Grand Wagoneer, עם פחות ריפוד וציפוי בד (בגוון ריבועי) במקום עור.

לאחר חצי שנה בלבד של מכירות, הוסר ה-Custom מהמדפים, וה-Grand Wagoneer נותר לבדו בשוק בשנת 1985. באותה שנה זכה הדגם החדש לשיפורים טכניים: שינויים במוט הייצוב הקדמי, עיצוב מחדש של בולמי הזעזועים וקפיצים אחוריים מעודכנים.

הרענון האחרון של ה-SJ Grand Wagoneer

בשנת 1986 זכה ה-Grand Wagoneer לרענון חזותי אחרון. החזית עוצבה מחדש עם גריל אופקי שטוח, המחולק לשלושה חלקים מלבניים עם פסים אופקיים דקים. העיצוב החדש סימן את סוף עידן ה-SJ בווגוניר, אך גם פתח את הדרך לדורות הבאים של רכבי היוקרה וההנעה הכפולה.