החשבון הסביבתי של ממשל טראמפ: מדוע ההתעלמות משינויי האקלים מסוכנת לכלכלה

מאז כניסתו לבית הלבן, נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ נהג להציג את המאבק בשינויי האקלים כנטל כלכלי כבד שיפגע בתחרותיות של ארצות הברית. לאחר פרישתה של ארצות הברית מהסכם פריז בשנת 2017, טראמפ טען כי ההסכם עולה למדינה "טריליוני דולרים שאף מדינה אחרת לא משלמת". הוא אף הזהיר מפני תוכניתו של הנשיא ג'ו ביידן להגברת השימוש ברכבים חשמליים, אותה כינה "הרס כלכלי" לתעשיית הרכב האמריקאית — לפני שהחליט "להציל" אותה באמצעות ביטול התקנות. באירועים בינלאומיים, טראמפ אף הפציר במנהיגי עולם אחרים: "אם לא תפסיקו עם השקר הירוק הזה, מדינתכם תיכשל".

העלות האמיתית של ההתעלמות משינויי האקלים

למרות הטענות החוזרות ונשנות, ניתוחים כלכליים עדכניים מראים כי העלות של אי-פעולה בשינויי האקלים גבוהה בהרבה מההשקעה במניעתם. גל חום שובר שיאים במערב ארצות הברית בסוף מרץ המחיש זאת היטב: הטמפרטורות הגבוהות החריפו את תחזיות השריפות והאיימו על מאגרי השלגים, המקור המרכזי למי השתייה באזור. על פי דו"ח של מכון ברוקינגס מספטמבר האחרון, ההשפעות של שינויי האקלים — מעליית מחירי הביטוח ועד לסכנות הבריאותיות מחשיפה לעשן שריפות — עולות למשק בית אמריקאי ממוצע בין 219 ל-571 דולר בשנה, בהתאם למידת הקשר הישיר לשינויי האקלים. במקרים קיצוניים, העלות עולה אף על 1,000 דולר בשנה למשפחה.

הנרטיב התעשייתי: מדוע המאבק בשינויי האקלים נתפס כיקר מדי?

מאחורי הטענות הכלכליות ניצבת תעשיית הדלקים המאובנים, שמפיצה מזה עשרות שנים את המסר לפיו פעולה נגד שינויי האקלים תהיה יקרה מדי. פרופסור גרנוט וגנר, כלכלן אקלים מבית הספר לעסקים באוניברסיטת קולומביה, מסביר כי "יש נרטיב שולט שמקודם בכוונה. זו לא תוצאה של מקריות". עוד בשנות ה-90, המכון האמריקאי לנפט החל לממן מחקרים שנועדו להציג את המאבק בשינויי האקלים כלא כלכלי. מחקר אחד מ-1991, ממומן על ידי התעשייה, חישב כי הטלת מס פחמן של 200 דולר לטונה תוביל לצמצום התוצר האמריקאי ב-1.7% עד שנת 2020 — תוך התעלמות מוחלטת מהנזקים הצפויים כתוצאה מאי-פעולה.

שינויי שיטת החישוב של ה-EPA תחת ממשל טראמפ

ההתעלמות מהנזקים ארוכי הטווח ניכרת גם בשינויים האחרונים בשיטת החישוב של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA). במשך עשרות שנים, ה-EPA נהגה לכלול בחישובי העלות-תועלת שלה את היתרונות הבריאותיים של הפחתת זיהום האוויר, כגון מניעת התקפי אסתמה ומות מוקדם. אולם תחת ממשל טראמפ, הסוכנות שינתה את השיטה כך שהיא מתייחסת כיום כאל שווי החיים האנושיים שווה לאפס. בנוסף, בוטל המדד המכונה "עלות הפחמן החברתית" — מדד שמעריך את הנזק הכלכלי הנגרם משיטפונות, בצורות והשפעות אחרות של התחממות הגלובלית. ממשל ביידן קבע את המדד על 190 דולר לטונה פחמן, אך ממשל טראמפ ביטל אותו לחלוטין.

מסקנות: השקעה עכשיו או אסון כלכלי בעתיד

כלכלנים מובילים טוענים כי ההתעלמות משינויי האקלים לא רק שאינה חוסכת כסף, אלא אף גורמת לנזקים כלכליים משמעותיים בהווה ובעתיד. וגנר מסכם: "העלויות של אי-פעולה גבוהות בהרבה מהעלויות של פעולה. התעשייה הפחמנית מנסה להכתיב את הנרטיב הכלכלי, אך הנתונים מראים כי המחיר האמיתי יהיה הרבה יותר גבוה".