בשנים האחרונות, הכלכלנים נחשבו לאחת הקבוצות הבודדות שדחו את התחזיות הקיצוניות בנוגע להשפעת הבינה המלאכותית על תעסוקה. הקונצנזוס היה שבעוד שהטכנולוגיה החדשה עשויה לערער את שוק העבודה, היא לא תוביל להכחדתו המוחלטת. דוגמאות כמו כספומטים שלא ביטלו את מקצועם של פקידי הבנקים נתפסו כהוכחה לכך שחדשנות אינה בהכרח מחליפה מקצועות שלמים. אולם, מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מהפדרל ריזרב של שיקגו, מכון המחקר Forecasting Research Institute (FRI) ואוניברסיטאות מובילות, מעיד על שינוי בגישה.
המחקר, אשר סקר 69 כלכלנים, 52 מומחי בינה מלאכותית ו-38 "סופר-חוזים" (אנליסטים בעלי דיוק גבוה במיוחד), מגלה כי כל הקבוצות צופות התקדמות משמעותית בבינה המלאכותית בעשור הקרוב. אולם, יחד עם זאת, הן מזהות קשר ברור בין קצב ההתקדמות לבין ירידה בשיעורי התעסוקה.
על פי התחזיות, הכלכלנים מעריכים הסתברות של 47% להתקדמות "מתונה" בבינה המלאכותית עד שנת 2030. במצב זה, מערכות הבינה יוכלו לתפעל מעבדות מחקר באופן עצמאי למחצה, לכתוב רומנים באיכות גבוהה ולבצע פרויקטים מורכבים תחת פיקוח. בנוסף, קיימת הסתברות של 14% לתרחיש של התקדמות מהירה, שבה הבינה המלאכותית תוכל להשלים שנים של מחקר תוך ימים ספורים, ליצור יצירות ברמה של פרסי גראמי או פוליצר, ואף לפעול ברמת סוכנות השווה לזו של מנכ"ל חברה.
באשר להשפעה על תעסוקה, הכלכלנים צופים כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארה"ב ירד ב-1.6% במהלך חמש השנים הקרובות. נכון להיום, שיעור זה עומד על כ-61.9%. בתרחיש הקיצוני, הצפי הוא לירידה נוספת עד ל-59.3% עד שנת 2030 – לראשונה מזה חמישה עשורים, שיעור התעסוקה ירד מתחת ל-60%.
רוברט סימנס, כלכלן מאוניברסיטת ניו יורק שמחקרו צוטט במחקר זה, אמר ל'ניו יורק טיימס': "יש די דיונים סביב הנושא הזה, ולכן כמדינה, עלינו לדון באילו מדיניות מתאימה לעולם שבו אופן התעסוקה והקריירה ישתנו באופן משמעותי בעוד שנתיים עד חמש שנים."
עם זאת, למרות התחזיות הפסימיות, אין הסכמה בקרב הכלכלנים כי העולם צועד לעבר דיסטופיה מוחלטת. החוקרים מציינים כי היסטוריה כלכלית מראה תקופות דומות בעבר, כמו ערב מלחמת העולם השנייה, שבהן היו פערים כלכליים קיצוניים באירופה ובארה"ב. המחקר אף מציין כי "אי השוויון הכלכלי עלול להחריף" כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית.