הרומן החדש והמצליח "איסטיר" מאת קרו קלייר ברק, מציע תפנית דרמטית לאחת הדמויות המוכרות ביותר ברשת: נטלי, דוגמנית 'אישה מסורתית' שהפכה לסמל של אורח חיים ויקטוריאני בעידן המודרני. נטלי, בוגרת הרווארד שנישאה לעשיר בגיל 20, מוצאת את עצמה פתאום בשנת 1855 – ללא מכשירי חשמל מעוצבים, ללא סריגי יוקרה וללא צוות עוזרות. תחת זאת, היא נאלצת להתמודד עם שירותים בחוץ, שמלות כותנה מלוכלכות ועבודה פיזית קשה שעות על גבי שעות.

הטרנספורמציה הקיצונית ביותר מגיעה כאשר נטלי מנסה לברוח, נתקלת במלכודת דובים ופוצעת קשות את רגלה. הטיפול הרפואי במאה ה-19, הכולל משחות שמריחות כמו שומן חזיר ואין בהן הרדמה, הופך את החוויה לבלתי נסבלת. היא מתארת זאת כך:

"זה מרגיש כאילו הגוף שלי מוציא חודש של אנרגיה בתרגום אותות הכאב האינסופיים למוח".

הסיפוק העצום ביותר עבור הקוראים הוא לראות את נטלי סובלת בדיוק מה שהיא עצמה שיבחה בעבר. רבים בוודאי חולמים להגיד לה: "אז איך זה עובד בשבילך עכשיו?" – ולהנות מהמחשבה שהיא סוף סוף מבינה את המחיר של אורח החיים שהיא מקדמת.

הרומן "איסטיר" נכתב מתוך זעם גלוי כלפי דמות ה'אישה המסורתית', אותה דמות שמרבה להעלות לרשת סרטונים של אפיית לחם במטבח מואר שמש תוך כדי שהילדים שלה משחקים סביבה. המחברת מצליחה ליצור סיפור שגורם לקוראים להזדהות עם הכעס כלפי אורח חיים שמבוסס על ניכור ועבודה בלתי נגמרת.

הסיפור זכה לסיקור נרחב בתקשורת, כולל מכירה קולית לסרט עם אן האת'וויי בתפקיד הראשי. רבים קראו את הספר בהתרגשות, אך חלק מהקוראים מרגישים שהסיפור מאבד מעוצמתו כאשר הוא מנסה לטעון שגם נשים מסורתיות מרגישות אשמה כלפי עצמן. נטלי עצמה מודעת לכך שהתוכן שלה הוא 'פיתיון לכעס', והיא מתייחסת לעוקביה כאל 'הנשים הכועסות', תוך שהיא מזלזלת בנשים פרוגרסיביות ש'מכורות כימית לשנאתן כלפי נשים כמוני'.

נטלי צודקת בכך שהאופן שבו דמות ה'אישה המסורתית' נתפסת נע בין ביקורתי לבין זועם. מאמרים ויראליים כמו "האם תוכן 'אישה מסורתית' מסוכן או סתם טיפשי?" משנת 2023, או המאמר מ-2020 שתיאר את הגזענות הגלומה בו כ'שער לכניסה לעליונות הלבנה', מראים עד כמה הדמות הזו מעוררת מחלוקת. גם בשנת 2024, הדמות של האנה נילמן, הידועה בשם 'Ballerina Farm', ממשיכה לעורר דיונים סוערים על השפעתן של דמויות אלו על החברה.

אך האם נטלי תצליח בסופו של דבר להבין את הטעות שלה? האם היא תוותר על אורח החיים שהיא כה מקדמת? הספר מציע תשובה מורכבת, אך ברורה אחת: החיים במאה ה-19 הם לא סרטונים אינסטגרמיים, והעבודה הקשה היא לא חלק מאסתטיקה – היא מציאות בלתי מתפשרת.

מקור: Vox