מי באמת מקשיב לכל יוצרי התוכן הבריאותיים ששולטים ברשתות החברתיות?

הסתמכות על רופאים הופכת לנחלת העבר

בעבר, כשעלה חשש בריאותי כלשהו, הפתרון היה ברור: פנו לרופא המטפל. אולם כיום, כשאמון במערכת הרפואה המסורתית ובגופים כמו ה-CDC הולך ופוחת, אמריקאים רבים פונים לרשתות החברתיות כדי לקבל מידע רפואי ובריאותי. מחקר חדש של מרכז המחקר פיו חושף כי 40% מהאמריקאים – ו-50% מהמבוגרים מתחת לגיל 50 – מקבלים מידע כזה ממרוצי אינסטגרם וטיקטוק.

עולם כאוטי של מידע רפואי ברשת

אך מה הם מוצאים שם? עולם כאוטי שבו לצד רופאים מוסמכים המפיצים מידע מבוסס מדע, חיים יוצרי תוכן שמקדמים מוצרים מפוקפקים או תיאוריות אלטרנטיביות ללא הוכחה. דיאטנית רשומה יכולה לקדם תזונה עשירה במזונות מלאים להפחתת דלקות כרוניות, ובתוך דקה מוצג סרטון של "מומחה" שממליץ על תוספי ספירולינה לאותה מטרה. בריאות אלטרנטיבית אינה תופעה חדשה: לפני מאה שנים, עיתונים פרסמו פרסומות למוצרי אליקסירים לא מאומתים ומסוכנים. אולם הרשתות החברתיות מאפשרות לה לפרוח ולהגיע לקהלים עצומים.

הפנדמיה האיצה את התופעה

מגפת הקורונה שימשה כזרז לתופעה זו. במהלך החודשים בהם הציבור נאלץ להישאר בבית, אנשים בילו שעות רבות בגלילה בטלפון, בחיפוש נואש אחר מידע על מצב הבריאות הציבורית. במקביל, רבים איבדו אמון במומחי הממשל והחלו לחפש מידע משלהם – לעיתים קרובות מידע שגוי. בעוד מומחים לבריאות הציבור התקשו להתמודד עם הספקנות הנרחבת, יוצרי התוכן ברשתות החברתיות ניצלו את הוואקום שנוצר כדי למלא אותו בתוכן משלהם.

ג'סיקה סטייר, מדענית בריאות הציבור ומנחת הפודקאסט Unbiased Science, מסבירה: "זה לא בעיה של מחסור במידע, אלא בעיה של אמון. יש גישה שמזלזלת בציבור, גישה פטרנליסטית. אני לא חושבת שאנחנו עושים לעצמנו טובה בכך".

השינוי בנוף הפוליטי והבריאותי

נוף הבריאות הפוליטי השתנה: מנהיגים חדשים, מדע מפוקפק, עצה סותרת, אמון שבור ומערכות מורכבות. כיצד יכול הציבור להבין מה נכון ומה לא? דילן סקוט, כתבת בכירה בווקס העוסקת בבריאות מזה שנים רבות, מנסה בכל שבוע להבין את הדיונים הסבוכים, לענות על שאלות הוגנות ולהקנות הקשר למתרחש במדיניות הבריאות האמריקאית.

החשדנות נותרה גם לאחר הקורונה

גם לאחר שהקורונה החלה לדעוך, החשדנות כלפי מערכת הבריאות נותרה. אנשים כמו רוברט קנדי ג'וניור, שכעת מכהן כמזכיר הבריאות של ארצות הברית, ניצלו את הרשתות החברתיות כדי לקדם את סדר היום הפוליטי שלהם – ולעיתים קרובות גם כדי למכור מוצרים לציבור.

היום, סרטוני אינסטגרם רילס וטרנדים בטיקטוק ממלאים תפקיד מרכזי בדיון הציבורי סביב בריאות, לעיתים קרובות אף יותר מכתבי העת הרפואיים המובילים. מחקר פיו מהווה סקר מקיף של הנוף הדיגיטלי החשוב הזה, אשר מהווה את מרכזה של מה שאני מכנה עידן הבריאות העצמית. ממצאיו חושפים כיצד ומדוע אנשים ניגשים לתוכן זה – וכן את האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בשיקום אמון הציבור בטיפול מבוסס ראיות, אתגרים המוכפלים בשל תרבות היוצרים החודרת גם למערכת הפדרלית.

האם ניתן להשיב את האמון במערכת הבריאות?

השאלה הגדולה היא האם ניתן להשיב את האמון במערכת הבריאות המסורתית. בעוד יוצרי תוכן ברשתות החברתיות ממשיכים לקדם פתרונות מהירים ומרשימים, מומחים מזהירים מפני הסכנות שבשימוש במידע לא מאומת. הציבור נותר בסביבה מורכבת, שבה קשה להבחין בין עובדה לבין דעה, בין מדע לבין שיווק.

אחד הפתרונות המוצעים הוא חינוך והסברה רחבה יותר, שתסייע לציבור להבחין בין מידע אמין לבין מידע מפוקפק. בנוסף, ישנה חשיבות רבה לשילוב בין מערכת הבריאות המסורתית לבין יוצרי תוכן מוסמכים, שיכולים להפיץ מידע מבוסס מדע בצורה נגישה ומובנת.