פקידי הבריאות של טראמפ פוגעים באמון הציבור בחיסונים

פקידי בריאות בממשל טראמפ מנסים לערער את אמון הציבור בחיסונים

בחודש נובמבר האחרון, כאשר וינאי פראסאד, אז ראש המרכז לבקרת מחקר ביולוגי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), טען בתכתובת פנימית כי "לפחות עשרה ילדים מתו בעקבות קבלת חיסון הקורונה", הוא לא הציג כל הוכחה לטענתו. מאז ועד עתה, לא נמצאו ראיות התומכות בדבריו. פראסאד עזב את ה-FDA בסוף אפריל, ובכך הסתיים פרק נוסף בניסיונות לערער את אמון הציבור בחיסונים המאושרים.

במקביל, בכירים נוספים בממשל טראמפ ממשיכים במאמצים דומים. ג'יי בהטאצ'ריה, המכהן במקביל כראש המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) וכראש ה-CDC בפועל, פעל באופן בולט נגד אמינות החיסונים. באפריל האחרון, הוא עיכב ולאחר מכן ביטל את פרסום מחקר שנערך עבור דו"ח השבועי של ה-CDC (MMWR) על יעילות חיסוני הקורונה לשנים 2025–2026 נגד אשפוזים וטיפול רפואי דחוף. החוקרים מצאו כי יעילות החיסונים בקרב מבוגרים מעל גיל 18 עמדה על 50% במניעת פניות לחדרי מיון וטיפול דחוף בשל קורונה, ו-55% במניעת אשפוזים. יעילות זו נמדדה בהשוואה לאנשים שלא קיבלו את החיסון המעודכן.

טענתו של בהטאצ'ריה: "הסכמת מדעית" או התערבות פוליטית?

בהטאצ'ריה נימק את ביטול הפרסום כ"הסכמת מדעית" על שיטת המחקר בה השתמשו החוקרים. בפרט, הוא התנגד לשימוש ב"עיצוב מבחן שלילי" (test negative design), שיטה מקובלת בעולם לבחינת יעילות חיסונים נגד נגיפים נשימתיים. שיטה זו משווה בין אנשים חולים שמגיעים לטיפול רפואי ונבדקים חיוביים לקורונה לבין חולים עם מחלות נשימתיות אחרות שמגיעים עם תוצאה שלילית. אם פחות אנשים מחוסנים נמצאים בקבוצה החיובית, החיסון הוכח כיעיל. המחקר המדובר מצא כי החיסונים היו יעילים בכ-50% במניעת פניות לחירום ואשפוזים.

בנוסף, המחקר אף ציין במפורש את המגבלות שהעלה בהטאצ'ריה. הוא טען כי מאמרי ה-MMWR אינם "נבדקים על ידי עמיתים" (peer reviewed) מבחוץ, אך חשוב לציין כי מחקרים שפורסמו בעבר על יעילות חיסוני הקורונה הגיעו לאומדנים דומים לאלו שפורסמו ב-MMWR.

דיכוי מידע נוסף: ה-FDA חוסם פרסום מחקרים על בטיחות החיסונים

ניסיונות ההשתקה של הממשל אינם מסתכמים רק בהכחשת יעילות החיסונים. על פי דיווח של הניו יורק טיימס, ה-FDA חסם לאחרונה את פרסומם של מספר מחקרים שנתמכו על ידי הסוכנות עצמה, אשר בדקו את בטיחותם של חיסוני הקורונה והאבעבועות הקופצניות. פעולות אלו מעלות חששות כבדים בקרב מומחים ומדענים לגבי התערבות פוליטית במדיניות הבריאות הציבורית.

"הפעולות של בכירי הממשל אינן רק בלתי אחראיות, הן מסכנות חיים. כאשר מנהיגים פוליטיים מנסים לערער את אמון הציבור במדע, הם מסכנים את בריאותם של מיליונים", אמרה ד"ר שרה כהן, מומחית למחלות זיהומיות מאוניברסיטת תל אביב.

האם מדובר בהתערבות פוליטית במדע?

הפעולות של בכירי הממשל, בהם בהטאצ'ריה ופראסאד, מעלות שאלות קשות על מידת ההשפעה הפוליטית על מדיניות הבריאות הציבורית. בעוד שהם מציגים את פעולותיהם כהתנגדות למדע "לא תקין", מומחים רבים רואים בכך ניסיון מכוון לערער את אמון הציבור בחיסונים המאושרים, אשר הוכחו כבטוחים ויעילים לאורך השנים.

החיסונים נגד קורונה עברו בדיקות קפדניות והם נבדקים באופן שוטף על ידי רשויות הבריאות המובילות בעולם. ניסיונות לערער את אמינותם על בסיס טענות חסרות בסיס או דיכוי מידע מדעי מעוררים חששות כבדים בקרב הקהילה המדעית והרפואית.

מה צפוי בעתיד?

השלכותיהן של פעולות אלו עשויות להיות מרחיקות לכת. ירידה באמון הציבור בחיסונים עלולה להוביל לירידה בשיעורי ההתחסנות, דבר שיגביר את הסיכון להתפרצויות מחלות ויאריך את משך המגיפות. בנוסף, פעולות אלו עלולות לפגוע באמינותן של רשויות הבריאות ולערער את האמון הציבורי במדע כולו.

מומחים קוראים לממשל האמריקאי להפסיק מיידית את ניסיונות ההשתקה והערעור על החיסונים, ולהחזיר את אמון הציבור במדע ובמדיניות הבריאות הציבורית. הם מדגישים כי ההחלטות הרפואיות צריכות להתבסס על ראיות מדעיות ולא על אינטרסים פוליטיים.