מדוע ההיסטוריה היא המפתח להבנת ההווה ולבניית העתיד

בשבועות האחרונים, ראיונות שערכתי עבור כתב העת Reason ממשיכים להדהד בראשי. שני האנשים המעורבים בהם – השחקן והבמאי אנדי סרקיס והשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, ניל גורסוץ' – שונים זה מזה בתכלית. יחד הם מדגישים מדוע הבנה מעמיקה של העבר חיונית להבנת ההווה ולבניית עתיד טוב יותר.

סרקיס, המוכר בעיקר בזכות גילום דמויות כמו גולום, קינג קונג ואיאן דורי, שילב גם את יכולות הבימוי שלו בפרויקט חדש: עיבוד אנימציה לספרו של ג'ורג' אורוול, חוות החיות. הסרט זכה לביקורות קשות באתר Rotten Tomatoes, שם הוא מחזיק בציון נמוך של 26% במדד הטומטומטר. מנגד, גורסוץ', שמונה לבית המשפט העליון ב-2017, הוציא לאחרונה ספר ילדים בשם גיבורי 1776, המספר על כתיבתה, אישורה והפצתה של הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

במהלך שיחתי עם סרקיס עלה נושא ההיסטוריה והתקדמות החברה. בעוד שהספר המקורי של אורוול התמקד במשטר הסובייטי והנבל הראשי היה יוסיף סטלין, הגרסה החדשה של סרקיס שינתה את הנבל ליזם מיליארדר שמנסה להשתלט על החווה ולהקים בה קמפוס תאגידי ענק. שינוי זה הפך את האליגוריה לבלתי עקבית, שכן ההבדל בין דיקטטורה מוחלטת לבין מדיניות החזרות הנדיבה של אמזון – או הטבות העובדים שלה – הוא עצום.

סרקיס עצמו הביע ספקות עמוקים יותר. כשנשאל אם העולם כיום טוב יותר מאשר ב-1945, עת פורסם חוות החיות לראשונה, הוא השיב: "אני לא בטוח שאנו נמצאים במקום טוב יותר. חלק מהסיפור הזה עוסק בכך שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ושאנו ממשיכים לחזור על אותן טעויות". כשחזרנו לנושא מאוחר יותר ושאלתי אם, כמעט 100 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה וכ-30 שנה לאחר קריסת הקומוניזם, אנו נמצאים במקום טוב יותר, הוא השיב: "אם מסתכלים מסביב לעולם ואת הדרך בה אנו חיים כיום, זה לא נראה כך".

אני מודע לכך שסרקיס היה צריך לקדם את סרטו, ושספג ביקורות קשות על חוות החיות, אך אני מאמין שהוא דיבר בכנות כשאמר שאינו רואה התקדמות ממשית ומדידה בעולם. דבריו מזכירים לי רבים בארצות הברית, במיוחד בצד השמאלי של המפה הפוליטית, המאמינים כי המדינה עדיין מושרשת בגזענות, סקסיזם והומופוביה, וכי הפערים הכלכליים הולכים וגדלים. גם בצד הימני ישנם מי שדוגלים בתפיסה של "מה לקחו מאיתנו", תוך געגועים לנוסטלגיה של ימים עברו בהם משכורת אחת הספיקה לכלכלת המשפחה.

אך האמת היא שזו טענה מוגזמת. ההכנסה החציונית בארצות הברית ממשיכה לעלות, והחששות מפני אי-שוויון כלכלי וירידה בניידות החברתית אינם מבוססים. הדור הצעיר מתמודד עם אתגרים אמיתיים, אך – כפי שמדגישים כלכלנים כמו