סלבריטאים הופכים ל'דולות מוות': התפקיד שמשנה את יחסנו לסוף החיים

ניקול קידמן, אחת מהשחקניות המצליחות ביותר בהוליווד, עוברת כעת הכשרה לתפקיד חדש: דולה למוות. התפקיד, שונה מאוד מאלה שבהם התפרסמה עד כה, אינו מתמקד בתהילה או ברווחים, אלא בסיוע לאנשים ולמשפחותיהם בשלבי החיים האחרונים.

דולות מוות, המכונות גם 'מלוות סוף חיים', מספקות תמיכה לא רפואית לאנשים הגוססים ולבני משפחותיהם. הן מסייעות בהתארגנות הלוויה, נוכחות לצד הנפטרים בשעותיהם האחרונות, ומעניקות תמיכה רגשית למשפחות. תפקיד זה הופך לנחוץ יותר ויותר בעידן שבו מערכת הבריאות המקוטבת והתרבות האינדיבידואליסטית מותירים רבים ללא תמיכה בסוף חייהם.

קידמן הסבירה את המניע שלה לבחור בתפקיד זה במהלך הופעה ציבורית בתחילת החודש: "כשאמי הלכה לעולמה, היא הייתה בודדה. המשפחה ניסתה לעשות כמיטב יכולתה, אך בינינו היו ילדים רבים, קריירות עמוסות, ואבי כבר לא היה איתנו. באותה עת הבנתי עד כמה היה נחוץ שיהיו אנשים שיספקו תמיכה ניטרלית, שיסייעו וייתנו נחמה".

היא אינה היחידה בקרב הסלבריטאים שמגלה עניין בתפקיד זה. קלואי ז'או, במאית זוכת פרס האוסקר על סרטה 'האמנית', סיפרה בתחילת השנה כי השלימה הכשרה כדולה מוות כדי להתמודד עם פחדיה שלה ממוות. בנוסף, דמות של דולה מוות הופיעה לאחרונה בסדרת הטלוויזיה 'The Pitt'.

מדוע אנשים מפורסמים בוחרים בתפקיד זה?

מומחים בתחום מציינים כי אין זה מפתיע שסלבריטאים ורבים אחרים מעוניינים ללמוד כיצד ללוות אחרים בסוף חייהם. מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר של אנשים מכל תחומי החיים שמנסים להתמודד עם המוות – עובדה בלתי נמנעת של החיים, שבתרבות האמריקאית הנוכחית נוטים להתעלם ממנה. "זהו נושא שאנו כולנו מתמודדים איתו", אמרה אלואה ארתור, מייסדת ארגון ההכשרה 'Going With Grace'. "הפסקנו לדבר עליו במשך זמן רב מדי".

מה עושה דולה מוות?

בני אדם תמיד נזקקו לעזרה בהתמודדות עם אבל ואובדן, כמו גם בהתמודדות המעשית של טיפול באדם גוסס. בעבר, תפקיד זה היה ממלא לרוב בני משפחה מורחבים או אנשים מתוך מסגרות דתיות ותרבותיות. "ייתכן שבקהילה הדתית שלך יש קבוצת תמיכה לאבלים, והיא זו שמספקת סיוע לפני, במהלך ואחרי המוות", הסבירה קול איימפרי, תנטולוגית.

היבט מפתיע: תמיכה באובדנים נוספים

מעבר לתמיכה באנשים הגוססים ובבני משפחותיהם, דולות מוות פועלות גם בתחומים נוספים של אובדן, כמו גירושין, אי פוריות או עזיבת קהילה דתית. איימפרי מכנה אובדנים אלו בשם 'אובדנים צללים'.

תפקידן של הדולות המוות הופך לחשוב יותר ויותר בחברה שבה אנשים מתקשים לדבר על המוות ולהתמודד עמו, ובו זמנית מערכת הבריאות אינה מספקת מענה הולם לצרכים הרגשיים והמעשיים של הנפטרים ומשפחותיהם.