שופט בית המשפט העליון האמריקני: בית המשפט עושה עבודה מצוינת במקרים הקשים ביותר

שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ניל גורסץ', התראיין לאחרונה על ידי ניק גילספי מ-Reason בנושא ספר ילדים חדש שכתב יחד עם ג'אני ניצה, גיבורי 1776: סיפור הכרזת העצמאות. במהלך הראיון, שעסק גם בתפקידו השיפוטי, הציג גורסץ' את תפיסתו לגבי תפקוד בית המשפט העליון ואת מורכבות ההחלטות השיפוטיות.

גורסץ' התייחס לביקורת הגוברת על בית המשפט העליון, שדירוג האמון בו נמצא בשפל חדש. הוא הדגיש כי בית המשפט ממלא את תפקידו כראוי, תוך שמירה על עקרונות וכבוד הדדי בין השופטים. לדבריו, "אני חושב שאנחנו עושים עבודה די טובה". הוא ציין כי בית המשפט מטפל ב-70 המקרים הקשים ביותר במדינה, כאשר כ-40% מהם מוכרעים פה אחד על ידי תשעת השופטים. לגבי ההחלטות המפוצלות, הוא הסביר כי רק כמחציתן הן החלטות צמודות כמו 5-4 או 6-3, בעוד השאר מתחלקות בדרכים מגוונות ובלתי צפויות.

גורסץ' הדגים את דבריו באמצעות דוגמאות אישיות: בתחום המשפט הפלילי, הוא נוהג לשתף פעולה עם השופטת הליברלית סוניה סוטומיור, בעוד שהוא מתנגש לעיתים עם השופט השמרני סמואל אליטו. גורסץ' הדגיש כי הסתמכות על תפיסות אידאולוגיות בלבד עלולה להוביל להבנה חלקית של פעילות בית המשפט.

הזכויות הלא מנויות בחוקה

גורסץ' התייחס גם לסוגיית הזכויות הלא מנויות בחוקה האמריקנית. החוקה מפרטת זכויות מסוימות כמו חופש הביטוי או הזכות לשאת נשק, אך סעיף 9 בחוקה קובע כי "רשימת זכויות מסוימות בחוקה לא תפורש כמניעה או כפגיעה בזכויות אחרות השמורות לעם". השאלה היא האם זכויות אלו זכאיות לאותה הגנה משפטית כמו הזכויות המנויות.

גורסץ' נותר מעורפל בנושא זה, כפי שהיה בעבר. כאשר נשאל האם ארצות הברית צריכה להיחשב כפרויקט ליברטריאני יותר מאשר פרויקט שמרני או ליברלי, הוא השיב כי ארצות הברית היא "פרויקט סובלני מאוד... הרעיון הוא שיש לך זכות ליצור את דרכך בחיים ולרדוף אחר האושר, וכך גם לאחרים. אנחנו יכולים לעשות זאת יחד".