ג'ובאני דניאלס, בן 8, מטפס על עץ באומהה, נברסקה. אמו, בלינדה, גילתה לראשונה כי רמות העופרת בדמו גבוהות כאשר היה בן שנה בלבד. הודעה זו אפשרה לה לנקוט בצעדים למניעת נזקים נוספים. חשיפה לעופרת בגיל צעיר עלולה לפגוע בהתפתחות המוחית ולגרום להפרעות התנהגותיות קשות.

בלינדה דניאלס זוכרת היטב את הרגע בו הפסיכיאטרית הודיעה לה כי בנה, ג'ובאני, בן השנה, נמצא עם עופרת בדמו. הרופאה הסבירה כי החומר הרעיל עלול לפגוע בהתפתחותו הנפשית, אך גילוי מוקדם יאפשר להפחית את הנזקים. בעקבות האבחנה, בלינדה עברה עם משפחתה לדירה חדשה באומהה, תוך הקפדה על ניקיון יסודי, רחיצת ידיים תכופה והרחקת הילד מאדמה מזוהמת. בדיקות תקופתיות הראו כי רמות העופרת בדמו של ג'ובאני ירדו בהדרגה. כיום, בגיל 8, הוא סובל מקשיים בהתנהגות ובשליטה בדחפים, אך לדברי אמו, המצב היה יכול להיות חמור בהרבה. "הרופאים אמרו לי שההשלכות עלולות היו להיות אוטיזם או עיכובים התפתחותיים קשים ביותר", היא מספרת.

לצערם של משפחות רבות באומהה, לא כל ילדי העיר זוכים לאבחון מוקדם כמו זה של ג'ובאני. בנברסקה, ההחלטה על ביצוע בדיקת דם לאיתור עופרת נתונה לשיקול דעתם של הרופאים או מערכות הבריאות המקומיות. כתוצאה מכך, רוב הילדים בעיר אינם נבדקים כלל, למרות מפגעי העופרת הכבדים באזור.

אומהה: עיר עם אתר הסופרפאנד הגדול ביותר בארה"ב

אומהה סובלת מזיהום עופרת כבד מזה למעלה ממאה שנים, בעקבות פליטת עשן ממפעלי עופרת ומפעלים אחרים באזור מזרח העיר. המפעלים השאירו אחריהם כ-400 מיליון פאונד של עופרת רעילה, שהצטברה בקרקע ובאוויר. בשנת 1999, בעקבות החששות לזיהום, הורה מנהל האיכות הסביבתית (EPA) לחקור את הנושא. מספר שנים לאחר מכן, הכריזה הסוכנות על שטח של 27 מיילים רבועים במזרח אומהה כעל אתר סופרפאנד – אחד מאתרי הזיהום המסוכנים ביותר במדינה.

במהלך שני העשורים האחרונים, הסוכנות הפדרלית יחד עם העירייה הוציאו לפועל פרויקט ניקוי נרחב: הם חפרו והחליפו את האדמה ב-14 אלף גינות פרטיות, המהוות כשליש מהנכסים המזוהמים באתר. למרות המאמצים, רוב הילדים בעיר עדיין אינם נבדקים לרמות עופרת בדמם, אף על פי שהאזור מוגדר כאזור סיכון גבוה.

מדוע מדינות אחרות מחייבות בדיקות עופרת לכל הילדים?

נושא החשיפה לעופרת בקרב ילדים זכה לתשומת לב רבה במדינות רבות בארה"ב. נכון להיום, 13 מדינות, ביניהן ניו ג'רזי, לואיזיאנה ואיווה השכנה, חוקקו חוקים המחייבים בדיקות עופרת אוניברסליות לכל הילדים לפני כניסתם לגן. חוקים אלו נחקקו לאחר שהמדינות הבינו כי בדיקות ממוקדות באוכלוסיות בסיכון גבוה – כגון ילדים המתגוררים במבנים ישנים – אינן מספיקות כדי לאתר את כל המקרים.

במדינות שבהן חוקקו חוקים אלו, נרשמה עלייה משמעותית במספר הילדים הנבדקים. חלק מהמדינות אף הצליחו לאתר יותר מקרים של חשיפה גבוהה לעופרת. לפי מחקרים של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ומרכזי הבקרה למחלות (CDC), כמחצית מהילדים עם רמות עופרת גבוהות אינם מאותרים בשל העדר בדיקות שיטתיות.

האקדמיה והמרכזים לבקרת מחלות ממליצים על בדיקות סדירות באזורים בהם קיימת חשיפה גבוהה לעופרת או במבנים ישנים. למרות המלצות אלו, אומהה ממשיכה להתמודד עם פערים משמעותיים במערכת הבריאות המקומית.

"הם אמרו לי שההשלכות עלולות היו להיות הרבה יותר גרועות. ג'ובאני היה יכול להיות אוטיסט או לסבול מעיכובים התפתחותיים קשים. אני חושבת שכל ילד באומהה צריך לעבור בדיקת עופרת."

בלינדה דניאלס, אמו של ג'ובאני

מה עושים רשויות הבריאות המקומיות?

במהלך השנים, רשויות הבריאות המקומיות באומהה ניסו להעלות את המודעות לנושא באמצעות פרסומות חוצות ואירועי קהילה. עם זאת, ללא חוק המחייב בדיקות לכל הילדים, המאמצים נותרים חלקיים ומוגבלים. גורמים רשמיים בעירייה ובמשרד הבריאות המקומי מציינים כי קיימת הכרה בבעיה, אך חסרים המשאבים והתשתיות לביצוע בדיקות נרחבות.

נכון להיום, נברסקה ממשיכה להישען על גישת הבדיקות הממוקדות, למרות העדויות המצטברות על יעילותה הנמוכה. פעילים חברתיים ובריאותיים קוראים לרשויות לאמץ מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות, שתבטיח בדיקות לכל הילדים באזורי סיכון גבוה.

עד אז, משפחות רבות באומהה ממשיכות לחיות בחשש מתוצאות החשיפה לעופרת, כאשר חלקן אינן מודעות כלל לסכנה האורבת לילדיהן.

מקור: ProPublica