אירופה מאמצת מודל DARPA: איך פיתוח טכנולוגיות נגד רחפנים הופך למטרה אסטרטגית

גרמניה ושוודיה, שתי מדינות שלא נהגו לשתף פעולה באופן הדוק בתחום החדשנות הציבורית, מאחדות כעת את מאמציהן כדי להתמודד עם אחת הסכנות הבוערות ביותר של המאה ה-21: איומי הרחפנים. שתי סוכנויות ממשלתיות מובילות – SPRIND הגרמנית, הסוכנות הפדרלית לחדשנות משבשת, ו-Vinnova השוודית, הסוכנות הלאומית לחדשנות – השיקו לאחרונה יוזמה משותפת לתמיכה בפיתוח מערכות הגנה נגד רחפנים עוינים.

המטרה המרכזית: הגנה על תשתיות קריטיות כמו שדות תעופה, תחנות כוח גרעיניות ואתרים אזרחיים מפני חדירות באמצעות רחפנים. בין הצוותים הנתמכים נמצא פרופ' מרטין ססקה מאוניברסיטת צ'כיה הטכנית בפראג, המוביל פיתוח טכנולוגיית ציד רחפנים באמצעות חברת EAGLE.ONE שבבעלותו.

היוזמה המשותפת מהווה גם ניסיון של אירופה להתמודד עם פערים טכנולוגיים הולכים וגדלים מול ארה"ב וסין. דו"ח של מריו דראגי בנושא תחרותיות אירופית הצביע על כך שהאיחוד האירופי מפגר בהקצאת משאבים ובקצב הפיכת רעיונות חדשניים למוצרים בשוק. ההסכם בין SPRIND ל-Vinnova, שנחתם בשנת 2023, נועד לשנות מגמה זו באמצעות מודל מימון חדשני.

מודל DARPA אירופי: חדשנות ללא מגבלות מסורתיות

שתי הסוכנויות פועלות בהשראת DARPA, הסוכנות האמריקאית המפורסמת שפיתחה בין היתר את האינטרנט ומערכת ה-GPS. עם זאת, בניגוד לדגם האמריקאי, הן פועלות ללא מסגרת צבאית, תוך התמקדות בפתרונות אזרחיים וטכנולוגיות משבשות.

SPRIND, שהוקמה בשנת 2019 והחלה לפעול ב-2020, זכתה ללגיטימציה חוקית יוצאת דופן. חוק שהתקבל בגרמניה בשנת 2023 אפשר לה לרכוש מניות בחברות הזנק – מהלך נדיר עבור גופים ציבוריים במדינה. Vinnova, שהוקמה לפני למעלה מ-20 שנה, פועלת מזה שנים רבות לפי מודל דומה. למרות גודלה הקטן יחסית (אוכלוסייתה מונה כ-10 מיליון איש בלבד), שוודיה הצליחה להוציא לבורסה למעלה מ-500 חברות הזנק בעשור האחרון – יותר מגרמניה, צרפת, ספרד והולנד יחד.

«אירופה כולה חייבת להשקיע יותר בחדשנות משבשת, ובעיקר למצוא דרכים לתמוך בהגעה לשלב ההקמה וההרחבה», אמרה דאריה איסאקסון, מנכ"לית Vinnova. «אנו שואפים להקל על קרנות הון סיכון פרטיות לזהות הזדמנויות ולהשקיע בהן».

מדוע הרחפנים הם המטרה הראשונה?

בחירת הרחפנים כפרויקט המשותף הראשון אינה מקרית. מעבר לתפקידם המרכזי בסכסוכים במזרח התיכון, אירופה התמודדה לאחרונה עם גל של חדירות רחפנים מעל שדות תעופה, אירועים שגרמו לזעזוע בקרב ממשלות אירופה. בנוסף, גוברת החשש מפני חדירת טכנולוגיות רוסיות וסיניות לתשתיות קריטיות, מה שהופך את פיתוח מערכות נגד רחפנים ליעד אסטרטגי עבור כוחות המשטרה והצבא במדינות החברות באיחוד.

עם זאת, התחום נותר מפוצל מאוד. «ללא דרישה מתואמת בין מדינות החברות, אף סטארטאפ לא יוכל לבנות עסק בר-קיימא בתחום», הסביר יאנו קוסטארד, ראש תחום אתגרים ב-SPRIND. «אם כל כוח משטרה שמעוניין לרכוש מערכות יירוט רחפנים יגדיר דרישות שונות, זה יהיה סיוט עבור כל סטארטאפ קטן».

עבור מייסדים כמו ססקה, התמיכה של הסוכנויות מהווה נקודת מפנה ממשית. זכייתו באתגר SPRIND בשנת 2024, לדבריו, «פתחה דלתות שלא היו נפתחות אחרת».

השלכות אסטרטגיות: עצמאות טכנולוגית מול תלות גלובלית

הפרויקט המשותף בין גרמניה לשוודיה מהווה חלק ממגמה רחבה יותר באירופה: ניסיון להשיג עצמאות טכנולוגית בתחומים קריטיים. לא מדובר רק בהגנה על תשתיות, אלא גם בהפחתת התלות במדינות זרות בתחומי סייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיות דואליות.

«אנו עדים למאבק גלובלי על שליטה בטכנולוגיות מפתח», אמר קוסטארד. «אם אירופה לא תאיץ את פיתוח הטכנולוגיות שלה, היא תמצא את עצמה תלויה במדינות אחרות – בדיוק כשם שהיא תלויה בהם באנרגיה ובחומרי גלם».

היוזמה המשותפת בין SPRIND ל-Vinnova היא רק ההתחלה. הסוכנויות כבר מתכננות להרחיב את שיתופי הפעולה שלהן לתחומים נוספים, בהם בינה מלאכותית, טכנולוגיות רפואיות מתקדמות ופתרונות אנרגיה נקייה. המטרה הסופית: להפוך את אירופה למובילה עולמית בתחום החדשנות המשבשת – ולא רק לחקיינית של מודלים קיימים.