בארי לוינסון עדיין מוטרד מהמחלוקת סביב 'Sleepers'

מאז הופעת הבכורה שלו כבמאי ב-1982 עם הסרט "Diner", צבר בארי לוינסון הישגים מרשימים בקריירה. במהלך שנות ה-80 וה-90 הוא התנסה במגוון ז'אנרים והפיק סרטים שזכו למעמד של קלאסיקות: דרמת בייסבול ("The Natural", 1984), הרפתקה בסגנון אמבלין ("The Young Sherlock Holmes", 1985), קומדיה תקופתית ("Good Morning, Vietnam", 1987), דרמות אוסקריות שזכו לתהודה רבה ("Rain Man" ב-1988 ו"Bugsy" ב-1991), מותחנים ארוטיים עכשוויים ("Disclosure", 1994) וסרטי בולטימור שהמשיכו את מורשתו של "Diner" – "Tin Men" (1987) ו"Avalon" (1990).

גם כשניסיונותיו הגדולים לא תמיד הצליחו, הם נותרו מרתקים. אין דבר דומה ל"Toys" מ-1992 (עליו נדבר בהמשך). אך אף אחד מסרטיו מתקופה זו לא עורר מחלוקת כמו "Sleepers" מ-1996 – מותחן כוכבים העוסק בנקמה וחטאי העבר. בסרט, קבוצת נערים שנשלחה למוסד לעבריינים צעירים לאחר תאונה, עוברת התעללות שיטתית. שנים לאחר מכן הם יוצאים למסע נקמה באחראים לפגיעה בהם.

לרגל 30 שנה לצאתו, חברת Warner Bros. הוציאה מהדורה מיוחדת ב-4K Blu-ray, אשר מציגה את הסרט באיכות הטובה ביותר אי פעם – מבחינת תמונה וצליל.

הסיפור מאחורי הסרט והמחלוקת

מפיק הסרט, סטיב גולין, הוא זה שהביא ללוינסון את ספרו של לורנצו קארקטה מ-1995, אשר לטענתו מבוסס על אירועים מחייו האמיתיים (בסרט הוא מגולם על ידי ג'ייסון פטריק). לוינסון סיפר לTheWrap כי לאחר שקרא את הספר, הוא החליט לכתוב את התסריט ולביים את הסרט.

"פשוט התאהבתי בסיפור. לא היה לי בראש שאני רוצה לעשות סרט נקמה או משהו כזה. התעניינתי ברעיון של ילדים שמזיזים את העגלת הנקניקיות של הסוחר, גונבים אותה והתאונה ששלחה אותם לבית ספר לעבריינים בצפון המדינה. ולאחר מכן, ההתעללות המינית שהתרחשה שם. שנים אחר כך, ההתפתחות של כל העניין. חשבתי: 'זה סיפור מעניין. שווה לספר אותו'. הסרט לא לוקח צד פוליטי ואינו מציג עמדה חד משמעית. הוא רק מראה כיצד דבר אחד מוביל למשנהו, וזהו."

תהליך הליהוק וההפקה

עם צוות שחקנים שכלל את בראד פיט, קווין בייקון, רוברט דה נירו, דסטין הופמן, ברונו קירבי, בילי קרודופ ומיני דרייבר, שאלנו את לוינסון אם התסריט היה כזה ששחקנים היו נלחמים על מנת להשתתף בו. הוא השיב שלא בדיוק:

"אני יודע שנפגשתי עם בראד, שוחחתי איתו והסברתי לו על הפרויקט. הוא אמר 'כן, כן, טוב'. לאחר מכן הוא הצטרף. רוברט דה נירו היה זמין יחסית בזמן קצר, אך לדסטין הופמן היו בעיות בלוח הזמנים. ויטוריו גסמן, למשל, היה צריך לטוס מאיטליה. בסופו של דבר הכל הסתדר מהר יחסית."

לוינסון הוסיף כי למרות המחלוקת סביב הסרט, הוא לא התכוון ליצור סרט פולמוסי: "לא רציתי לעשות סרט שיגיד 'זה מה שקרה' או 'זה מה שהיה'. רציתי לספר סיפור אנושי על נקמה והשלכותיה."

המהדורה המיוחדת וההשפעה התרבותית

המהדורה החדשה ב-4K מציעה חוויית צפייה משופרת, עם שיפורים משמעותיים באיכות התמונה והסאונד. הסרט, שזכה לביקורות מעורבות עם יציאתו המקורית, ממשיך לעורר דיונים גם כיום – בין אם על ההתעללות בילדים במערכת הכליאה, ובין אם על הנקמה האכזרית שמגלמים השחקנים הראשיים.

לוינסון, שממשיך לעבוד על פרויקטים חדשים, מודה כי המחלוקת סביב הסרט עדיין מטרידה אותו, אך הוא רואה בה חלק בלתי נפרד מהסיפור:

"אני מבין מדוע אנשים יכולים להתרגש או להזדעזע מהסרט. אבל אני מקווה שהצופים יראו בו קודם כל סיפור על אנושיות, על כוחה של הנקמה והשלכותיה הארוכות טווח."