ב-7 במאי 1873 הלך לעולמו נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, השופט סלמון פ. צ'ייס, אשר כיהן בתפקידו משנת 1864 ועד למותו. צ'ייס, שהיה דמות מרכזית בתקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, הותיר אחריו מורשת משפטית ופוליטית משמעותית.

חודש בלבד לפני פטירתו, צ'ייס התנגד לפסק הדין 'Slaughter-House Cases', אשר הגביל את תחולת התיקון ה-14 לחוקה. בפסק דין זה קבע בית המשפט כי זכויות אזרחיות רבות אינן מוגנות מפני פגיעה על ידי מדינות, החלטה שהשפיעה רבות על זכויות האזרח בעשורים שלאחר מכן.

בנוסף, צ'ייס היה השופט היחיד שהצביע נגד פסק הדין 'Bradwell v. Illinois' בשנת 1870. בפסק דין זה דחה בית המשפט את בקשתה של מייבל ברדוול, עורכת דין שטענה כי זכותה לעסוק במקצוע עריכת הדין מוגנת על פי התיקון ה-14. ההחלטה סימנה תקופה ארוכה של הדרת נשים ממקצועות רבים, עד לביטולה הסופי במאה ה-20.

מותו של צ'ייס הותיר חלל משמעותי בבית המשפט העליון, והביא למינויו של השופט מוריסון וייט, אשר כיהן כנשיא בית המשפט עד לשנת 1888. מורשתו של צ'ייס ממשיכה להשפיע על המשפט האמריקני עד היום, במיוחד בתחום זכויות האזרח והפרשנות החוקתית.

מקור: Reason