בית המשפט העליון בארצות הברית פסל ביום רביעי את מפת מחוזות הבחירה המחודשת של לואיזיאנה, שהייתה אמורה להגדיל את הייצוג השחור בקונגרס. ההחלטה התקבלה ברוב של 6 שופטים מול 3, והיא מהווה מהלומה משמעותית לחוק זכויות ההצבעה ההיסטורי, אשר היה אבן יסוד במאבק לזכויות האזרח.
בפסק הדין Louisiana v. Callais, קבע בית המשפט כי המפה החדשה של המדינה, אשר נוצרה תוך התחשבות בגזע כדי לעמוד בדרישות חוק זכויות ההצבעה, מהווה אפליה הפוכה ולא חוקתית. השופטים כתבו: "מאחר שחוק זכויות ההצבעה לא חייב את לואיזיאנה ליצור מחוז נוסף עם רוב מיעוטים, לא היה אינטרס ממשי המצדיק את השימוש בגזע בעת יצירת המפה, והמפה מהווה מניפולציה גזעית בלתי חוקתית."
ההחלטה ניתנה על ידי השופט סמואל אליטו מטעם הרוב השמרני, כאשר השופטים הליברלים אלנה קגן, סוניה סוטומיור וסטיבן ברייר הצטרפו לדעת המיעוט. השופטים השמרנים קבעו כי השימוש בגזע בעיצוב המפה מפר את סעיף ההגנה השווה בחוקה האמריקאית.
הרקע למחלוקת החל לאחר מפקד האוכלוסין של 2020, כאשר בית המחוקקים של לואיזיאנה שרטט מחדש את מפת מחוזות הבחירה. המפה המקורית כללה מחוז אחד עם רוב שחור, אך קבוצת מצביעים שחורים תבעה בטענה להפרת סעיף 2 בחוק זכויות ההצבעה, האוסר אפליה על רקע גזעי. בית המשפט המחוזי הפדרלי וכן בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי צידדו במתלוננים, והורה למדינה לשרטט מפה חדשה. המפה החדשה כללה שני מחוזות עם רוב שחור.
עם זאת, קבוצת מצביעים שטענה כי הם "לא אפרו-אמריקאים" הגישה ערעור נגד המפה החדשה, בטענה כי השימוש בגזע בעיצובה מהווה מניפולציה בלתי חוקתית. בית המשפט הפדרלי המחוזי החליט תחילה לחסום את השימוש במפה החדשה, אך בית המשפט העליון השעה את ההחלטה, ואיפשר למדינה להשתמש בה באופן זמני עד להכרעה הסופית.
ההחלטה של בית המשפט העליון לא רק תשפיע על תוצאות הבחירות בלואיזיאנה בשנים הקרובות, אלא גם תפגע ביכולתם של מיעוטים להתמודד עם אפליה בבחירות באמצעות חוק זכויות ההצבעה. החוק, אשר נחקק בשנת 1965, נועד למנוע אפליה כנגד קבוצות מיעוט, כולל יצירת מחוזות בחירה בעלי ייצוג לא פרופורציונלי. דו"ח ועדת המשפט של הסנאט האמריקאי משנת 1982 ציין כי חוק זכויות ההצבעה נועד למנוע "אפליה כנגד קבוצות מיעוט באמצעות חלוקה לא הוגנת של אזורי בחירה".