המאבק לביטול קולג' האלקטורים עומד בפני פריצת דרך היסטורית

מערכת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, המבוססת על קולג' האלקטורים, עומדת בפני שינוי דרמטי בעקבות מאמץ בן עשרות שנים של רפורמטורים. המערכת הנוכחית, שהייתה נהוגה במשך למעלה מ-200 שנה, מעניקה למדינות צרות ומפולגות השפעה מכרעת על תוצאות הבחירות, תוך התעלמות מהקולות הלאומיים.

הרפורמה המוצעת, המכונה הסכם המדינות לפופולריות לאומית (National Popular Vote Interstate Compact), צברה תאוצה במדינות הדמוקרטיות בארבעים השנים האחרונות. מטרתה היא להעביר את ההכרעה בבחירות לנשיאות לידי הקולות הכלל-ארציים, ללא צורך בתיקון חוקתי.

איך זה עובד?

על פי ההסכם, מדינות החברות בו מתחייבות להקצות את האלקטורים שלהן למועמד שיזכה במספר הקולות הגדול ביותר בכל ארצות הברית – ובלבד שמספיק מדינות נוספות יצטרפו כך שסך האלקטורים שלהן יעלה על 270 (הרוב הנדרש לניצחון). נכון להיום, המדינות החברות בהסכם שולטות ב-222 אלקטורים, ורק 48 נוספים נדרשים להשלמת הרוב.

המדינות המכריעות

ההכרעה תלויה במדינות המתנדנדות שבהן יתקיימו בחירות האמצע ב-2026. ניצחון דמוקרטי במדינות כמו ויסקונסין, מישיגן, אריזונה, פנסילבניה, נבאדה וניו המפשייר עשוי להעניק להם שליטה מספקת באלקטורים כדי להשלים את הרפורמה. מדינות אלו היוו בעבר מכשול עיקרי לרפורמה, שכן הן נהנו מהכוח המופרז שלהן במערכת הנוכחית. אולם ניכורן של מדינות אלו מהמערכת הנוכחית, בשל הפולריזציה הגוברת, עשוי להפוך אותן לבסיס להצלחה של ההסכם.

אתגרים וסיכונים

למרות ההתקדמות, נותרו שאלות משפטיות, מעשיות ופוליטיות רבות. ראשית, קיימת אי-ודאות לגבי מהות המערכת שתחליף את קולג' האלקטורים. שנית, ייתכן שהרפורמה תיכשל ללא תמיכת הרפובליקנים, שיכולים להתנגד לה באמצעות חקיקה במדינותיהם או באמצעות עתירות משפטיות. לבסוף, ייתכן שהציבור לא יקבל את השינוי, במיוחד אם יתברר כי הוא מוביל לתוצאות שונות מאלו שהיו מתקבלות תחת המערכת הנוכחית.

סיכום

אם ההסכם יצליח להשיג את הרוב הנדרש, הבחירות לנשיאות ב-2028 עשויות להיות הראשונות בהיסטוריה האמריקאית שבהן הנשיא ייבחר על פי הקולות הכלל-ארציים. הצלחת הרפורמה תסמן שינוי עמוק במערכת הפוליטית האמריקאית ותחזק את הדמוקרטיה הישירה במדינה.