ב-25 באוקטובר 2023, אירע אחד מאירועי הירי ההמוני הקטלניים ביותר במדינת מיין, כאשר 18 בני אדם נהרגו במסע ירי בעיר לוויסטון. החוקרים גילו כי מצבו הנפשי של הרוצח היה ידוע לרשויות עוד במאי אותה שנה, וכי הוא אובחן כסובל ממחלת נפש מתקדמת. למרות זאת, ב-6 ביולי הוא רכש באופן חוקי נשק ששימש אותו במהלך האירוע. עד אוגוסט, הוא איים מספר פעמים על חבריו ליחידת המילואים שלו כי יבצע ירי המוני בבסיס הצבאי. הוא אושפז להערכה פסיכיאטרית אך שוחרר תוך זמן קצר. חודשיים לאחר מכן, הוא הוציא לפועל את איומיו באולם bowling ובבית קפה מקומי.

בדצמבר 2024 פרסמה ועדת החקירה העצמאית את הדו"ח הסופי שלה, וקבעה כי הן הצבא והן רשויות אכיפת החוק כשלו במניעת האירוע. הם לא פעלו להחרים את הנשק מהרוצח או לאשפזו בכפייה, למרות הסימנים הברורים לסכנה שהוא מהווה. עוד לפני פרסום הדו"ח, חוקקה המחוקקת של מיין חוק חדש המכונה "תקופת המתנה": מוכר לא יוכל למסור נשק לקונה לפני חלוף 72 שעות ממועד הרכישה.

בית המשפט המחוזי קיבל בתחילה עתירה שהגישו בעלי נשק נגד החוק, בטענה שהוא מפר את התיקון השני לחוקה האמריקאית. אולם ב-3 באפריל 2024, בית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים הפך את ההחלטה והרשה למדינה לאכוף את החוק. השופטים קבעו כי החוק אינו מפר את זכויות הנשק של התיקון השני, שכן הוא אינו אוסר על החזקת נשק אלא רק מאריך את זמן ההמתנה לרכישה.

בין הטענות שהועלו נגד החוק הייתה האפשרות של קורבנות אלימות במשפחה לרכוש נשק להגנה עצמית במהלך תקופת ההמתנה. ארגון "הקואליציה של מיין לסיום אלימות במשפחה" הגיש חוות דעת לבית המשפט, לפיה נשק עלול להיות מנוצל לרעה נגד הקורבנות עצמם. הקואליציה הציעה במקביל לספק שירותי הגנה לקורבנות במהלך 72 השעות הללו. עם זאת, פעילי זכויות אדם הביעו ביקורת על כך שהחוק מותיר קורבנות אלימות ללא אמצעי הגנה ממשית בתקופה קריטית זו.

בפסק הדין כתב השופט סת' אפריים כי "חוקים המסדירים רכישת נשק אינם מכוונים לפגוע בזכות המוגנת על פי התיקון השני, אשר עוסקת בזכות להחזיק ולשאת נשק". לדבריו, החוק חל על פעולות המתרחשות לפני רכישת הנשק, ולכן אינו נוגד את התיקון השני. השופט הוסיף כי על התובעים להוכיח כי החוק הוא "שרירותי" בהתאם לפסקת תשע בהחלטת בית המשפט העליון בתיק Bruen משנת 2022. בפסקה זו נקבע כי ניתוח דו-שלבי מלא אינו חל על חוקי "שאל-תן" (shall-issue), שכן חוקים אלו דוחים אך אינם מונעים הנפקת רישיונות לנשיאה מוסתרת.

החלטה זו מעוררת מחלוקת בקרב מומחים משפטיים ופעילי זכויות אזרח. מצד אחד, תומכי הפיקוח על נשק רואים בה צעד חשוב למניעת אירועי ירי עתידיים. מצד שני, מתנגדי החוק טוענים כי הוא פוגע בזכות להגנה עצמית של אזרחים חוקיים ומונע מהם להגן על עצמם בעת צורך מיידי. הדיון המשפטי ממשיך, והחלטה זו עשויה להשפיע על חקיקה דומה במדינות אחרות בארצות הברית.

מקור: Reason