חזרתו של הסגנון הקומוניסטי: מדוע השמאל המערבי מתאהב מחדש ברעיונות מהפכניים

בשידור חי באתר Twitch לפני כחמישה חודשים, קרא הסטרימר חסן פיקר קטעים ארוכים ממסה של ולדימיר לנין, מייסד המהפכה הקומוניסטית ברוסיה. פיקר בחר להציג בפני קהלו את חיבורו של לנין מ-1920, 'קומוניזם שמאלי: מחלת הילדות', שבו תקף לנין קומוניסטים אירופאים שלא הסכימו להשתתף בפרלמנטים ובאיגודי עובדים בורגניים. לטענתו של פיקר, לנין הציג דוגמה למנהיג מהפכה מוצלחת שדגל ב'עבודה מעצבת' במסגרות קיימות.

פיקר, שזכה לתשומת לב רבה בשל עמדותיו הפרובוקטיביות, הביע בעבר הערצה למאו דזה-דונג והביע צער על כך ש'ארצות הברית ניצחה את ברית המועצות'. לאחרונה אף הצטרף לקולות שטענו כי 'נפילת ברית המועצות הייתה אחת הקטסטרופות הגדולות של המאה ה-20', בהתאם לעמדותיו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

אך אהדה לקומוניזם — או לסוציאליזם בסגנון סובייטי, שלמעשה מהווים אותו הדבר בפועל — אינה נדירה עוד בקרב חוגים פרוגרסיביים בעשור האחרון. התופעה החלה להתגבר בראשית שנות ה-2010, כאשר מאמרים כמו 'למה אתה טועה לגבי הקומוניזם: 7 תפיסות שגויות גדולות עליו (ועל הקפיטליזם)' הופיעו בכלי תקשורת שמאליים כמו Salon. המאמרים הללו הסתמכו לרוב על מניפולציות רטוריות כדי להציג את הקומוניזם באור חיובי.

בשנת 2016 אף פרסם כתב העת New Republic — שהיה בעבר ביתם של ליברלים בתקופת המלחמה הקרה — מאמר שכותרתו 'מי מפחד מהקומוניזם?'. הכותב, מלקולם האריס, לעג לאנטי-קומוניזם המסורתי של הילרי קלינטון, תוך התעלמות ממאורעות היסטוריים כמו הסכם ריבנטרופ-מולוטוב או הפלישה המשותפת לברית המועצות וגרמניה לפולין בספטמבר 1939.

• לפני הופעתו של חסן פיקר, פודקאסטים שמאליים קיצוניים כמו Chapo Trap House ו-Pod Damn America כבר הציגו שילוב של פרובוקציה, אנטי-קפיטליזם מיליטנטי ותמיכה במשטרים אנטי-מערביים. חלקם אף טענו כי אם משטרים קומוניסטיים ביצעו פשעים, הרי שמערביים הם אלו שאילצו אותם לעשות זאת באמצעות 'מלחמת קודש' נגד מהפכות קומוניסטיות.
• בשנת 2018, אף כתב העת Teen Vogue — ששילב אז בין טיפים ליופי ופוליטיקה שמאלנית — חגג את יום הולדתו ה-200 של קרל מרקס וכינה את מורשתו כזו ש'השפיעה על תנועות חברתיות ברוסיה הסובייטית, בסין ובקובה'. המונח 'תנועות חברתיות' שימש כאן כתחליף עדין לגולאגים ולשדות ההרג.

סקר שנערך בשנת 2018 על ידי YouGov מטעם קרן קורבנות הקומוניזם גילה כי בעוד רק 15% מהאמריקאים מחזיקים בדעה חיובית כלפי הקומוניזם, בקרב צעירים (דור המילניאלס ודור ה-Z) המספרים קפצו ליותר מ-25%.

אך התופעה של 'קומוניזם שיק' אינה חדשה כלל. כבר בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, אינטלקטואלים רבים מארצות הברית ומאירופה נהרו לברית המועצות כ'צליינים פוליטיים', כפי שתיאר זאת בספרו של פול הולנדר מ-1981, 'האל שהכזיב'. עם זאת, במהלך השנים שלאחר מכן, רבים מאותם מעריצים התפכחו לאיטה, כאשר עדויות על זוועות המשטר הסובייטי הפכו לברורות מכדי להתעלם מהן.