טרמפ ממשיך לפגוע בתעשיית הרוח הימית: הממשל הסכים לשלם כ-1 מיליארד דולר לחברות אנרגיה

ממשל טראמפ ממשיך במדיניות נגד אנרגיה ירוקה: ביטול הסכמי רוח ימית בתמורה להשקעות בנפט וגז

בתום שבועות ספורים בלבד מאז שהגיע להסכם דומה עם חברת TotalEnergies, ממשל טראמפ הודיע ביום שני על ביטול שני הסכמי חכירת רוח ימית נוספים, תוך השבת כספים בסך כ-1 מיליארד דולר לחברות שרכשו את הזיכיונות. בכך הוכיח הממשל כי מדובר באסטרטגיה מכוונת להחלשת תעשיית האנרגיה הימית, ולא בהסדר משפטי חד-פעמי.

על פי ההסכם, החברות יקבלו החזר כספי רק לאחר שישקיעו סכום זהה בפרויקטי נפט, גז טבעי ותשתיות אנרגיה לאורך חופי המפרץ בארצות הברית. ההסכם החדש חל על שני פרויקטים: Bluepoint Wind ו-Golden State Wind.

פרטי ההסכם והחברות המעורבות

Bluepoint Wind הוא פרויקט רוח ימית המשתרע מול חופי ניו יורק וניו ג'רזי. הוא בבעלות משותפת של Global Infrastructure Partners (חברת השקעות בבעלות BlackRock) ו-Ocean Winds (חברת בת של Engie הצרפתית ושל EDP Renewables). החברות רכשו את הזיכיון תמורת 765 מיליון דולר.

על פי הודעת משרד הפנים האמריקאי, Global Infrastructure Partners התחייבה להשקיע את הסכום הזה בפרויקט גז טבעי נוזלי (LNG) בארצות הברית. החברה כבר מעורבת במספר פרויקטי LNG במדינה, כולל הרחבת מתקן הייצוא Rio Grande בטקסס, שנחנך בספטמבר האחרון בשותפות עם TotalEnergies. אם ההסכם יזכה לתנאים דומים לאלה שנחתמו עם TotalEnergies, ההשקעה הקיימת של החברה תוכל להיחשב כחלק מההתחייבות שלה.

Golden State Wind הוא אחד מזיכיונות הרוח הימית הראשונים שנמכרו לחופי האוקיינוס השקט. הוא בבעלות משותפת של Ocean Winds ו-Canada Pension Plan Investment Board, קרן השקעות קנדית. החברות רכשו את הזיכיון תמורת 120 מיליון דולר.

במקרה זה, הממשל לא פירט לאן יופנה הכסף המוחזר, מלבד הצהרה כי הוא יושב לאחר שהחברות יבצעו השקעה שוות ערך בפיתוח נכסי נפט, גז ותשתיות אנרגיה לאורך חופי המפרץ. Canada Pension Plan Investment Board מחזיקה כבר במספר השקעות בצינורות נפט וגז בארצות הברית, בעוד Engie רוכשת גז טבעי נוזלי מארצות הברית אך אינה מעורבת באופן פעיל בפרויקטי נפט וגז מקומיים. EDP Renewables, לעומת זאת, מתמקדת אך ורק באנרגיה מתחדשת, וחברת האם שלה, EDP Group, היא תאגיד אנרגיה פורטוגלי.

האם מדובר בהפרה של חוקי החכירה?

על פי חוקי החכירה הפדרליים, חברות אינן רשאיות לבטל הסכמי חכירה ולקבל החזר כספי. הממשל רשאי לבטל זיכיונות רק אם יוכח כי פיתוחם יפגע בסביבה או יסכן את ביטחון המדינה – טענות שהממשל טראמפ העלה במקרה זה – אך הדבר מחייב קיום שימוע פומבי.

במקום זאת, הממשל בחר במסלול אחר: הוא הגיע להסדרי פשרה משפטיים עם החברות והצהיר כי הכספים יגיעו מקרן Judgment Fund, קרן פדרלית המשמשת לתשלום פיצויים במסגרת הסכמי פשרה. בכך נמנע הממשל מהצורך לערוך שימוע פומבי או להצדיק את הביטול באמצעות נימוקים חוקיים.

השלכות על התעשייה והציבור

אם חברות נוספות המחזיקות בזיכיונות רוח ימית לא מפותחים ייכנסו להסכמים דומים, העלות הכוללת לציבור האמריקאי עלולה להגיע ליותר מ-4 מיליארד דולר. מדובר במדיניות שמטרתה להחליש את תעשיית האנרגיה הימית לטובת תעשיית הדלקים המאובנים, תוך ניצול מנגנוני פשרה משפטיים כדי לעקוף את ההליכים החוקיים הרגילים.

מבקרי הממשל טוענים כי מדובר בצעד פוליטי שמטרתו לקדם את האינטרסים של תעשיית הנפט והגז, תוך פגיעה במאמצים לעבור לאנרגיה נקייה. מנגד, תומכי הממשל טוענים כי ההסכמים נועדו להגן על האינטרסים הלאומיים ולמנוע פגיעה בסביבה או בביטחון המדינה.

בינתיים, נותרו מספר חברות נוספות המחזיקות בזיכיונות רוח ימיים לא מפותחים, שעשויות להיות מועמדות להסכמים דומים בעתיד. ההחלטה לגבי גורלן תעצב את עתיד תעשיית האנרגיה הימית בארצות הברית.