כל מועמד דמוקרטי חייב לתת תשובה לשאלה הזו – והגיע הזמן להתמודד עם המציאות

בחודשי הקיץ המאוחרים של מערכת הבחירות לנשיאות 2024, כשהעיתונות הפוליטית נהגה לפרסם סיפורים מדויקים על סגנית הנשיא קמלה האריס שמתרחקת ממדיניות פרוגרסיבית שהציגה בעבר, רבים משמאל זעמו. אך באותה עת, התעלמתי מהעניין. הסטייה למרכז היא לא חדשות לבקרים עבור מועמדים דמוקרטים לנשיאות, ומהו בעצם הערך של מדיניות גדולה או קטנה כשבית המשפט העליון בראשות נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס שולט על גורל החקיקה האמריקאית?

הבעיה האמיתית של האריס ושאר הדמוקרטים הייתה אחרת: ללא אישורו של רוברטס ועמיתיו השמרנים, הם לא יוכלו לקדם אף מדיניות משמעותית. בית המשפט העליון השמרני, באמצעות מה שניתן לתאר באדיבות כתרגילי ערמומיות משפטית, השתלט על חיי האמריקאים לעתיד הנראה לעין. הוא למעשה מחזיק ביכולת וטו על כל חוק או צו נשיאותי שאינו לרוחו, ובמקביל פועל לנטילת כוחם של מצביעים דמוקרטים. זהו משבר קיומי שמשפיע על כל דמוקרטי שרוצה להיבחר לתפקיד פדרלי – והגיע הזמן שהמפלגה תסביר כיצד תתמודד עם האתגר הזה.

איך ישנו את בית המשפט העליון?

שאלת המפתח היא: כיצד יוכלו הדמוקרטים לשנות את הרכב בית המשפט העליון? כי במתכונתו הנוכחית, הוא לא יכול להמשיך להתקיים.

רוברטס עצמו מנסה להמעיט בחומרת המצב. השבוע הוא התלונן על דעת הקהל השלילית כלפי בית המשפט, ואמר: "אני חושב שהם רואים בנו שחקנים פוליטיים, מה שלא תואם את מה שאנו עושים". אך כפי שציין מאט פורד מ-The New Republic, קשה לראות מה היה בית המשפט העליון עושה אחרת אילו היה מורכב משופטים גלויים של מפלגה אחת – כשכל צעדיו מכוונים להחלשת התחרות הפוליטית של הרפובליקנים.

ההשפעה ההרסנית על המפלגה הדמוקרטית

בית המשפט העליון השמרני כבר גרם נזק רב למפלגה הדמוקרטית בדרכים רבות. אחת הדוגמאות הבולטות היא פסיקתו ב-2024 בפרשת Loper Bright Enterprises v. Raimondo, שביטלה את עקרון ההסתמכות על הסוכנויות הממשלתיות (Chevron deference), שאפשר לסוכנויות הפדרליות לפעול באופן עצמאי בהתאם לחוקים שעברו בקונגרס. ביטול העיקרון הזה מאפשר לבית המשפט העליון לחסום כל פעולה של המדינה שתוצאותיה אינן לרוחו – בדיוק מה שמפלגה שמבקשת להשתמש בממשל הפדרלי לקידום מדיניות פרוגרסיבית לא יכולה להרשות לעצמה.

אך ההשפעה של בית המשפט העליון על הפוליטיקה האמריקאית אינה מסתכמת בכך. בשנים האחרונות, הרוב השמרני אימץ את מה שמכונה "עקרון השאלות הגדולות" (major questions doctrine), שמעניק לבית המשפט יכולת כמעט בלתי מוגבלת לחסום מדיניות שמשפיעה על חיי האמריקאים. עיקרון זה, שנוצר לפני שנים ספורות, הפך לכלי נוסף בידי השופטים השמרנים כדי להחליש כל יוזמה של הממשל הדמוקרטי.

בית המשפט העליון השמרני לא רק חוסם מדיניות – הוא פועל להפוך את הממשל הפדרלי לכלי שמטרתו להרוס את עצמו. הדמוקרטים חייבים לתת תשובה ברורה: איך הם מתכוונים להחזיר את השליטה למדינה?