האנטילופה הכחולה עתידה לחזור לטבע עד שנת 2030
האנטילופה הכחולה (Hippotragus leucophaeus), מין נדיר של אנטילופה בעלת קרניים ייחודיות, שנכחדה על ידי ציידים במאה ה-19 באזורי הערבות של דרום אפריקה, עתידה לחזור לטבע עד שנת 2030. חברת Colossal Biosciences, המובילה בתחום הביוטכנולוגיה, הודיעה על פרויקט חדש להחזרת המין הנכחד באמצעות טכנולוגיות עריכה גנטית.
הפרויקט השישי של החברה להחזרת מינים שנכחדו
פרויקט זה הוא השישי שמודיע עליו הציבור במסגרת מאמצי החברה להחזרת מינים שנכחדו. החברה, אשר הצליחה בעבר להחיות עכברים ממינים נכחדים ולהחזיר לחיים גרסאות גנטיות של זאב הבלהות, מתכננת כעת להחזיר גם מינים נוספים כגון הטיגריס הטסמני, המואה הענק והדודו.
החזרת האנטילופה הכחולה – פריצת דרך אקולוגית
בניגוד לפרויקטים קודמים שהתמקדו במינים מתקופת הפליסטוקן, החזרת האנטילופה הכחולה מהווה פריצת דרך עבור מערכות האקולוגיות באפריקה. המין נכחד על ידי מתיישבים אירופאים ובוררים עד שנת 1800, והחזרתו עשויה לסייע במאמצי השימור הנוכחיים של אנטילופות הנמצאות תחת איום בשל שינויי האקלים, אובדן בתי גידול וציד בלתי חוקי.
על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN), 29 מתוך 90 מיני האנטילופות בעולם נמצאים בסכנת הכחדה, ו-62% מאוכלוסיות האנטילופות נמצאות בירידה. חמישה מיני אנטילופות באפריקה מסווגים כ"בסכנת הכחדה חמורה".
"אנשים רואים סרטים של דייוויד אטנבורו וחושבים שאנטילופות הן נפוצות מדי באפריקה, כאילו הן כמו איילים ושיש מהן הרבה מדי. אבל זה לא נכון. כ-30% ממיני האנטילופות נמצאים בסכנת הכחדה", אמר בן למ, מנכ"ל Colossal Biosciences.
החזון המדעי מאחורי הפרויקט
הרעיון להחזיר את האנטילופה הכחולה עלה עוד משלביו הראשונים של הפרויקט. פרופ' מיכאל הופרייטר, מומחה לגנומיקה אבולוציונית באוניברסיטת פוטסדאם בגרמניה ויועץ מדעי ב-Colossal, היה בין הראשונים לקדם את הרעיון. "מאז היום הראשון, כשדיברנו על הפרויקט של המammut, הוא אמר: 'אנחנו חייבים לעשות את האנטילופה הכחולה. זה מדהים, ואנטילופות זקוקות לעזרה'," סיפר למ.
בתחילה, החברה השקיעה במחקר DNA של האנטילופה הכחולה כחלק מפרויקטים נוספים לחקר מינים נכחדים, כגון צבועי המערות. "אנחנו לא עובדים על צבועי המערות, אבל אחד החוקרים שלנו מאוד מתלהב מזה. זה מדהים ומעניין למדע, אז אנחנו מממנים פרויקטים כאלה. שם נכנסה האנטילופה הכחולה", הסביר למ.
טכנולוגיות חדשניות להחזרת המין
עם התקדמות המחקר, התברר כי ניתן יהיה ליצור אנטילופה כחולה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. החברה הצליחה לפתח טכנולוגיות רבייה מלאכותית והפריה חוץ-גופית, כמו גם טכנולוגיות לתאי גזע מושרים. בנוסף, נוצרו גנומים מלאים ובוצעו עריכות גנטיות רבות.
"פתרנו את טכנולוגיות הרבייה המלאכותית ואת כל ענייני ה-IVF. פתרנו את עניין תאי הגזע המושרים. כבר יצרנו את הגנומים ואת כל הגנומיקה ההשוואתית. אנחנו עורכים ומאוד אופטימיים לגבי העריכות", אמר למ.
הפרויקט צפוי להיות הראשון של החברה שיגיע לסיומו עם למעלה ממאה עריכות בגנום המקור. הפיתוח יתבסס על גנום של אנטילופת רואן וכן על ביציות שנאספו לצורך התהליך.
השלכות אקולוגיות וחשיבות השימור
החזרת האנטילופה הכחולה עשויה לסייע בשיקום מערכות אקולוגיות באפריקה, תוך הגדלת המגוון הביולוגי והגברת עמידותן של אוכלוסיות האנטילופות הקיימות. בנוסף, הפרויקט עשוי להוות מודל לחיקוי עבור מאמצי שימור נוספים ברחבי העולם.