המודל העסקי שמשנה את כללי המשחק

כשמדברים על תוכן שיוצר על ידי יוצרי רשת, לרוב עולה בראש שם גדול: מרביסט, אלכס קופר או קיי סנט. אך לצדם פועל מודל עסקי שונה, שמבוסס לא על אישיות אחת אלא על מותג ועל קניין רוחני. חברות כמו Dropout, NowThis ו-Jubilee Media פועלות בדומה לערוצי טלוויזיה מסורתיים: הן מפתחות פורמטים ותוכניות משלהן, ולא מסתמכות על יוצר יחיד.

מודל זה הופך נפוץ יותר ויותר, שכן הוא מאפשר יצירת תוכן עקבי וניתן לשחזור, שמבטיח מיליוני צפיות ללא הסיכון של שחיקת יוצר מרכזי. "אנחנו לא חברה שמבוססת על יוצר יחיד", אמר סאם רייך, מנכ"ל Dropout, ל-TheWrap. "אני חושב שיש לכך יתרונות אסטרטגיים ברורים מבחינת מדרגיות: יוצר יחיד יכול לייצר רק כמות מוגבלת של תוכן."

מאפס ל-מיליון: הדרך של Dropout

לפני שהפכה לשירות סטרימינג מבוסס מנויים עם למעלה ממיליון מנויים, הייתה Dropout חלק מ-CollegeHumor, פלטפורמת קומדיה שפעלה מאז 1999. בתחילה התוכן הוצע בחינם עם פרסומות, אך ב-2018 החברה החלה לבדוק מודל מנויים. כיום חלק מהתוכניות זמינות בחינם, בעוד שרוב התוכן נשאר מאחורי חומת תשלום.

ההצלחה מדברת בעד עצמה: החברה מתכננת להפיק השנה 10 עד 12 תוכניות חדשות עבור קהל המעריצים שלה, וצופה להגיע ל-15 תוכניות בשנת 2025. בין התוכניות הבולטות ניתן למצוא את "Dimension 20" בהנחיית ברנן לי מוליגן, סדרת משחקי תפקידים מבוססי דמבלונים ודראגונים, וכן את "Game Changer", תוכנית משחקים אימפרובית בהנחייתו של רייך עצמו.

מדוע המודל הזה עובד?

רייך מסביר כי עידן הרשתות החברתיות יצר אינפלציה של יוצרים שמתמחים יותר ב"הייטסטינג" מאשר ביצירתיות או הומור. "המנגנונים השיווקיים והאינфраструкורה דורשים מהם להפוך לאנשים כאלה, אך זה גם אומר שהאנשים שמצליחים בתחום אינם בהכרח הטובים ביותר או המצחיקים ביותר", הוא אומר. "זו בדיוק המטרה של Dropout בקהילה שלה: אנחנו טובים מאוד בשיווק אורגני, כך שאנחנו יכולים להתמקד במציאת האנשים הטובים והמצחיקים ביותר."

יחסי יוצרים: שיתוף פעולה ולא שליטה

למרות שאינה מבוססת על יוצר יחיד, Dropout בהחלט מתמקדת בכישרונות שלה. החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם המבצעים שלה, ומאפשרת להם להחליט עד כמה הם רוצים להיות מזוהים עם המותג ברשתות החברתיות. החברה אף נמצאת בשלבים מוקדמים של פיתוח מודלים שבהם היוצרים יוכלו לקבל חלק מההכנסות ממנויים ישירים.

"אנחנו לא מחפשים לייצר עוד כוכב רשת שיזרום עד שיישרף. אנחנו מחפשים לבנות תוכניות שיכולות לשרוד לאורך זמן, עם צוותים יצירתיים שיכולים להתפתח יחד."

העתיד של התוכן הוויראלי: מעבר לכוכבים יחידים

הצלחתן של חברות כמו Dropout מוכיחה כי ניתן לבנות מותגי תוכן מצליחים מבלי להסתמך על אישיות אחת. במקום זאת, הן מתמקדות בפיתוח קניין רוחני, פורמטים מוכחים וצוותים יצירתיים שיכולים להמשיך ולהתפתח. מגמה זו צפויה להמשיך ולצבור תאוצה, במיוחד לנוכח האתגרים הכרוכים בשחיקת יוצרי רשת ומחירי השיווק הגבוהים של תוכן מבוסס אישיות.

בין אם מדובר בסדרות קומדיה, חדשות או תוכניות בידור, המודל הזה מציע אלטרנטיבה בת קיימא לתעשיית התוכן הדיגיטלי, שבה יציבות ואיכות גוברים על רעש רגעי.

מקור: The Wrap