ניו אורלינס עומדת להיעלם: מחקר חדש מזהיר מפני שקיעה בים בעקבות משבר האקלים

ניו אורלינס, עיר מפורסמת בלואיזיאנה, עומדת בפני סכנת היעלמות בתוך עשרות שנים בשל השפעות משבר האקלים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Sustainability, הקובע כי העיר עברה כבר את "נקודת האל-חזור" וכי היא עומדת להיות מוקפת במימי המפרץ המקסיקני עוד במאה הנוכחית.

המחקר, שנכתב על ידי צוות חוקרים בינלאומי בראשות ג'סי קינאן מאוניברסיטת טוליין, מצביע על מספר גורמים מרכזיים המאיימים על קיומה של העיר: עליית מפלס הים, סחף מהיר של אדמות ביצות, התחזקות ההוריקנים והצטמקות קו החוף בשל פעילות תעשיית הנפט והגז. לפי ההערכות, עליית מפלס הים בלואיזיאנה עשויה להגיע ל-3 עד 7 מטרים, תוך אובדן של שלושה רבעים משטחי הביצות החופיות הנותרים. כתוצאה מכך, קו החוף עשוי לנוע עד 100 קילומטרים פנימה, ולהשאיר את ניו אורלינס ובייטון רוז' מבודדות.

החוקרים מציינים כי האזור הוא "אזור החוף הפגיע ביותר בעולם מבחינה פיזית", וקוראים לפעולה מיידית להכנת תוכנית מעבר מסודרת לתושבים. העיר, המונה כ-360 אלף תושבים, כבר חוותה ירידה באוכלוסייתה בשנים האחרונות, ותהליך זה צפוי להאיץ ללא התערבות מתאימה.

מערכות ההגנה הקיימות, שכללו סכרים, שערים נגד שיטפונות ומשאבות שהוקמו לאחר הוריקן קתרינה בשנת 2005, אינן מספיקות עוד. לדברי קינאן, "במונחים פלאו-אקלימיים, ניו אורלינס כבר איננה קיימת; השאלה היא רק כמה זמן היא תישאר כאן". הוא הוסיף כי "אפילו אם נעצור את משבר האקלים היום, ימיה של ניו אורלינס ספורים, והיא תיעלם בתוך עשרות שנים ולא מאות".

המחקר מדגיש כי למרות שצמצום פליטות גזי החממה נותר צעד חיוני למניעת התוצאות הקשות ביותר, לואיזיאנה כבר חצתה את נקודת האל-חזור. החוקרים קוראים לממשל המקומי ולגורמים בינלאומיים לפעול באופן מיידי לתכנון תוכנית מעבר שתאפשר לתושבים לעבור לאזורים בטוחים יותר, תוך הימנעות מהתמוטטות לא מאורגנת של האוכלוסייה.