משבר האקלים מאיים על אספקת המזון העולמית: כך משפיעות גל החום הקיצוניות על החקלאות

בחודש אפריל האחרון שטף גל חום קיצוני את ברזיל, והגיע לשיאים של 144.1 מעלות פרנהייט במדד החום בריו דה ז'ניירו – הגבוה ביותר בעשור האחרון. אירוע זה הגיע לאחר גל חום קודם שהכה בדרום המדינה, והצטרף למחזור ממושך של תקופות חום קיצוניות שהכבידו על אחת המעצמות החקלאיות הגדולות בעולם. התוצאות היו הרסניות: יבולי הסויה והתירס, שתי הגידולים המרכזיים בברזיל, צנחו במדינות דרום-מזרחיות כמו סאו פאולו. במקביל, סבלו גידולי הבוטנים, תפוחי האדמה, קנה הסוכר והקפה הארבאי מפגיעה נרחבת, בעוד עדרי החזירים במערב המדינה סבלו ממתח חום קיצוני במשך רוב השנה.

כאשר חזית קרה אטמוספרית נתקעה תחת כיפת החום, היא גרמה לגשמים עזים ולשיטפונות הרסניים במדינת ריו גראנדה דו סול בדרום ברזיל. ההצפות פגעו קשות באספקת שרימפס הוורוד בכל רחבי המדינה. ממצאים אלה מתועדים בדו"ח חדש שפרסמו בחודש שעבר ארגון המטאורולוגיה העולמית וארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח, המבוסס על נתוני מזג אוויר וחקלאות, מנתח את ההשפעות המצטברות של חום קיצוני על מערכות המזון העולמיות ומציע דרכים לייצר מזון בעולם שבו חום קיצוני הופך לנורמה.

ברזיל נבחרה כמקרה הבוחן היחיד ברמה הלאומית בדו"ח, בשל הלחץ הרב המופעל על יצואיה כתוצאה מהתחממות גלובלית ומהתנודות הקיצוניות בין תופעות אל ניניו ולא ניניה. עם זאת, הדו"ח מזכיר גם מדינות נוספות: בצ'ילה, למשל, גרמו מי הים החמים בשנת 2016 לפריחת אצות קטלנית שהרגה כ-100 אלף טונות של דגי סלמון וטרוטה מגודלים – אירוע התמותה הגדול ביותר בהיסטוריה של גידול דגים. בצפון-מערב ארצות הברית, גל החום החזק ביותר שנרשם אי פעם בשנת 2021 גרם לאובדן מוחלט של קצירי פטל ואוכמניות, לירידה של 70% בנפח עצי האשוח לחג המולד, ולעלייה של 21-24% בשטחי היערות שנשרפו כתוצאה משילוב של חום קיצוני, יובש ושריפות.

בהודו, לאחר גל חום שיא בשנת 2022, ירדו יבולי החיטה בשליש ממדינותיה ב-9% עד 34%, בעלי החיים החלביים סבלו מירידה של עד 15% בתפוקת החלב, ויבולי הכרוב והכרובית נפגעו בחצי. בקירגיזסטן, באזור ההרים פרגנה הידוע בקרחוניו התמידיים, נרשמו באביב האחרון עליות טמפרטורה של 50 מעלות מעל הממוצע.

ההשלכות על אספקת המזון העולמית

הדו"ח מצביע על כך שמשבר האקלים אינו רק איום עתידי, אלא מציאות שמשפיעה כבר עכשיו על יציבות מערכות המזון העולמיות. על פי המחברים, המדינות המובילות ביצוא מזון – כמו ברזיל, ארצות הברית והודו – נמצאות בסיכון גבוה במיוחד בשל חשיפתן לתנאי מזג אוויר קיצוניים. ההשפעות אינן מוגבלות ליבולים בלבד: הן משפיעות גם על גידול בעלי חיים, דיג, ויערות, ומפריעות לאספקה רציפה של מזון לשווקים גלובליים.

החוקרים מדגישים כי הפתרונות חייבים לכלול הסתגלות של החקלאות לשינויי האקלים, שימוש בטכנולוגיות חדשות ושינוי במדיניות החקלאית כדי להתמודד עם התנאים החדשים. בין ההמלצות: פיתוח זנים עמידים לחום, שיפור מערכות ההשקיה, והגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא.

«העולם נמצא בנקודת מפנה. אם לא ננקוט בפעולה מיידית ומשמעותית, ההשלכות על ביטחון המזון יהיו הרסניות», אמרה מומחית לאקלים בארגון המטאורולוגיה העולמית.

מה צפוי לנו בעתיד?

לפי התחזיות, תדירותם ועוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים יגדלו עם התחממות כדור הארץ. הדו"ח מזהיר כי ללא צעדים דחופים, ייתכנו פגיעות נוספות ביבולים, עלייה במחירי המזון, ואף מחסור במקורות מזון חיוניים במדינות רבות. החוקרים קוראים למדינות השונות לאמץ אסטרטגיות ארוכות טווח שיבטיחו את יציבות מערכות המזון גם בעידן של אי ודאות אקלימית.