האם 'אל ניניו העל' יוביל להתחממות שוברת שיאים?

אירועי 'אל ניניו' חזקים, המכונים לעיתים 'אל ניניו העל', עלולים לדחוף את הטמפרטורה העולמית הממוצעת מעבר לסף 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמת הטרום-תעשייתית כבר בשנתיים הקרובות. כך מזהירים מדעני אקלים, שצופים התחממות חריגה באוקיינוס השקט שתשפיע על מזג האוויר, תגרום לאסונות טבע ותאיץ את משבר האקלים.

האוקיינוס השקט פועל כמנוע אקלים עצום, המשפיע על סופות, דיג ודפוסי גשמים ברחבי העולם. מדענים עוקבים אחריו בדאגה, שכן התחממותו עלולה להוביל לאירוע 'אל ניניו' חזק במיוחד. אירוע כזה, בצירוף ההתחממות שכבר נגרמה כתוצאה מפליטת גזי חממה, עלול לדחוף את הטמפרטורה העולמית מעבר לסף הקריטי.

מהו 'אל ניניו'?

'אל ניניו' הוא חלק ממחזור טבעי באוקיינוס ובאטמוספירה, שבו מים חמים מהאזור הטרופי המערבי של האוקיינוס השקט נודדים מזרחה. תופעה זו גורמת לשינויי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם: גשמים עזים והצפות במקומות מסוימים, ובאחרים – בצורות, גלי חום ושריפות ענק. בנוסף, היא משפיעה על מערכות אקולוגיות ימיות, גורמת להלבנת אלמוגים ומשבשת דיג.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצביע על כך ש'אל ניניו' חזק יכול להוביל ל'מעבר משטרי אקלים' – שינויים פתאומיים ומתמשכים בדפוסי החום, הגשמים והבצורות. אירועי 'אל ניניו' חזקים הם למעשה 'שסתומי חום' טבעיים של כדור הארץ, שבהם האוקיינוס משחרר כמויות עצומות של חום לאטמוספירה.

האזור הטרופי של האוקיינוס השקט, המכונה 'אמבטיית החום המערב-פסיפית', הוא האזור החם ביותר באוקיינוסים. הוא משתרע על פני שטח הגדול פי ארבעה מארצות הברית, ומכיל כמויות עצומות של אנרגיית חום. כאשר חום זה נודד מזרחה, הוא משפיע על מזג האוויר העולמי במשך חודשים ואף שנים.

השלכות גלובליות

בשנת 2015, חום מהאוקיינוס השקט סייע לדחוף את הטמפרטורה העולמית הממוצעת מעבר לסף 1 מעלה צלזיוס מעל לרמת הטרום-תעשייתית. בשנת 2024 נרשם השנה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת, בין היתר הודות לאירוע 'אל ניניו' נוסף. מדענים, ובהם חוקר האקלים ג'יימס הנסן, מזהירים כי אפילו 'אל ניניו' מתון יחסית בשנים הקרובות עלול לדחוף את הטמפרטורה העולמית ל-1.7 מעלות צלזיוס מעל לרמה הטרום-תעשייתית.

הנסן סבור כי לאחר אירוע 'אל ניניו' חזק, הטמפרטורה העולמית לא תחזור לרמה הנמוכה מ-1.5 מעלות צלזיוס. מעבר לסף זה אינו אירוע חד-פעמי, אך הוא מסמן את תחילתה של נקודת מפנה, שבה מערכות אקולוגיות יציבות – כמו יערות, מקורות מים ודפוסי גשמים – עלולות להשתנות במהירות וללא חזרה.

גם מתחת לסף ה-1.5 מעלות, כבר ניתן לראות שינויים משמעותיים: מאגרי מים בקליפורניה מתייבשים בשנים מסוימות ונמצאים בסכנת הצפה בשנים אחרות, ואלמוגים ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד הקריביים, סובלים מהלבנה מסיבית.

מדענים מדגישים כי ההתחממות הנוכחית אינה תופעה זמנית, אלא מגמה ארוכת טווח שמחייבת פעולה מיידית להפחתת פליטת גזי חממה. אחרת, הסיכון למעבר משטרי אקלים בלתי הפיכים יגדל משמעותית.