עגבת מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם מסכנות חיים

שיעורי ההידבקות בעגבת מזנקים בארצות הברית, ובעיקר במדינות הדרום, אך לצד העלייה בתחלואה מתגלה סיכון נוסף ופחות מוכר: נזק חמור ללב ולכלי הדם. מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס מצביע על קשר בין זיהום בעגבת לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם חמורות, כולל שבץ, התקף לב ואנוריזמה של האאורטה.

המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, בחן נתוני בריאות של 1,469 מבוגרים שאובחנו עם עגבת לעומת 7,345 אנשים ללא זיהום, תוך הוצאת מטופלים עם מחלות לב וכלי דם קיימות מלכתחילה. לאחר התאמות סטטיסטיות, נמצא כי למטופלים עם עגבת היה סיכון כפול לאנוריזמה או קרע של האאורטה, סיכון גבוה ב-53% לשבץ איסכמי, סיכון גבוה ב-92% לשבץ דימומי, סיכון גבוה ב-31% להתקף לב וסיכון גבוה ב-28% למחלת עורקים היקפית. כמו כן, נמצא סיכון גבוה משמעותית לתמותה בקרב מטופלים אלה.

המחקר הוא הראשון בארצות הברית שמצביע על קשר בין עגבת למחלת עורקים היקפית, מצב בו זרימת הדם מהלב מופחתת וגורמת לכאבים, חוסר תחושה ופצעים שאינם נרפאים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר רטרוספקטיבי, ולכן הוא מראה קשר סטטיסטי בלבד ואינו מוכיח קשר סיבתי מוחלט.

הסיכון הנסתר של עגבת לטווח ארוך

עגבת, הנגרמת על ידי החיידק Treponema pallidum ומועברת בעיקר במגע מיני, חוותה עלייה של 80% בשיעורי ההידבקות בארצות הברית בין השנים 2018 ל-2022, לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). למרות שניתן לרפאה באמצעות אנטיביוטיקה, לעיתים אף במנה בודדת של פניצילין, המחקר החדש מצביע על כך שזיהום ממושך שלא טופל עלול להוביל לסיבוכים קרדיווסקולריים חמורים שאינם מודעים להם.

אלי צקריס, סטודנט לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טוליין וראש צוות המחקר, מסביר: "זוהי אחת מהמחקרים המודרניים הבודדים שמצביעים על כך שעגבת יכולה להיות קשורה להשפעות קשות על הלב והמוח. מחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל לתמותה בארצות הברית, ועם העלייה בתחלואה בעגבת, קשר זה הוא משהו שכל רופא המטפל בחולים בסיכון גבוה חייב להיות מודע אליו."

אמיטבהא ק. פאנדי, מנהל המחקר הקרדיווסקולרי הטרנסלציוני בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טוליין, מוסיף כי המחקר מהווה צעד ראשון בהבנת האופן שבו מחלות זיהומיות כמו עגבת עשויות להגביר את הסיכון הקרדיווסקולרי, בין היתר באמצעות מנגנונים דלקתיים.

החוקרים מדגישים את הצורך במעקב צמוד אחר מטופלים עם זיהום בעגבת לטווח ארוך, במיוחד אלו שלא טופלו בזמן, על מנת למנוע סיבוכים קרדיווסקולריים חמורים.