עיריית ברמפטון שבקנדה השקיעה למעלה מ-75 מיליון דולר קנדי (כ-55 מיליון דולר אמריקאי) במתקן חדש שנועד לתמוך במערך מצלמות המהירות האוטומטיות שלה. המתקן, שנחנך לפני זמן קצר, אמור היה לעבד עשרות אלפי דוחות מהירות ולסייע בהרחבת התוכנית מ-50 מצלמות ל-185, בעיקר באזורי בתי ספר. אלא שאונטריו אסרה על השימוש במצלמות המהירות זמן קצר לאחר פתיחת המתקן, והותירה את העיר עם מבנה יקר ללא ייעוד.

כעת, במקום להמשיך בהפעלת המצלמות, העיר מבקשת תקציב נוסף של 27 מיליון דולר קנדי (כ-20 מיליון דולר אמריקאי) למיגון בדרכים, כולל הקמת מהמורות מהירות, סימונים חדשים ושיטות אחרות. לדברי גורמים בעירייה, המהירויות ירדו בממוצע ב-9 קמ"ש בעקבות המצלמות, אך מבקרים טענו כי המערכת נועדה בעיקר להגדלת הכנסות ולא לשיפור הבטיחות.

תשלום גבוה במיוחד

מסמכים פנימיים שנחשפו לאחרונה מעידים כי העיר שילמה 77.9 מיליון דולר קנדי עבור המתקן – סכום גבוה משמעותית מהערכת השווי הפנימית שלו, ופי שניים ממחיר המכירה הקודם של הנכס לפני שלוש שנים (32.5 מיליון דולר קנדי). עתה, לאחר שהפרובינציה אסרה על המצלמות, העיר מנסה להסב את המתקן לתפקידים אחרים, כגון שירותי IT, אחסון ציוד ומרכזי פנאי.

ביקורת על ההוצאות

חבר הפרלמנט של ברמפטון דרום, הרדיפ גרואל, תקף את הביקורת על עלויות המתקן. הוא הציע לממן את ההוצאות באמצעות הכנסות ממפעילי מצלמות המהירות או באמצעות כספים שנאספו מתושבים באמצעות דוחות המהירות בשנים האחרונות. "אנחנו מדברים על נכס נדל"ני שיכול לשמש את העירייה", אמר גרואל ל'ברמפטון גארדיאן'.

למרות הניסיון להסב את המתקן, המצב נותר לא ברור. העירייה טוענת כי המבנה יכול לשמש מטרות שונות, אך נראה כי ההשקעה הראשונית הייתה מופרזת ולא מתוכננת כראוי. מומחים מציינים כי תכנון דרכים ושינויים פיזיים, כמו מהמורות, עשויים להיות יעילים יותר מאשר הגבלות מהירות על הנייר.

לקחים לעתיד

  • ערים אחרות צריכות ללמוד מהכשל של ברמפטון ולא להשקיע בפתרונות חד-פעמיים ללא תכנון לטווח ארוך.
  • שימוש במצלמות מהירות כאמצעי להגדלת הכנסות עלול להוביל לביקורת ציבורית ולהחלטות פוליטיות שיפגעו בתוכנית.
  • תכנון דרכים פיזי, כמו מהמורות וסימונים, עשוי להיות יעיל יותר מאשר הגבלות מהירות בלבד.
מקור: CarScoops