שר הביטחון פיט הגסט: כיצד המיתוס של מסעי הצלב מעצב את מדיניות החוץ האמריקנית

הערצה למיתוס היסטורי: הגסט והקשר למסעי הצלב

שר ההגנה של ארצות הברית, פיט הגסט, מפגין עניין ממושך במסעי הצלב – סדרת מלחמות מימי הביניים שהתרחשו בין המאה ה-11 למאה ה-13, בהן נלחמו אירופים על השליטה בארץ הקודש. הגסט אף מקעקע סמלים הקשורים למסעי הצלב, נושא שעלה במהלך שימועי האישור שלו בשנת 2025. ספרו מ-2020, American Crusade, אף כולל פרק בשם "Make the Crusade Great Again".

הצגת מסעי הצלב כמלחמה הגנתית: גישה שנויה במחלוקת

הגסט מתאר את מסעי הצלב כ"מלחמה הגנתית" שבה הנצרות נאלצה להגיב לאיום מצד האסלאם. פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים, מת'יו גבריאל, טוען כי גישה זו מהווה פישוט קיצוני של ההיסטוריה האמיתית. לדבריו, הצגת העבר באופן זה עלולה להשפיע באופן מסוכן על מדיניות החוץ הנוכחית, ובמיוחד על המלחמה באיראן.

השלכות על מדיניות החוץ המודרנית

העניין של הגסט במסעי הצלב עשוי להיראות כתחביב אישי, בדומה לדוד שמתעניין בצוללות ממלחמת העולם השנייה. אולם כאשר השקפת עולם זו משפיעה על החלטותיו של שר הגנה, היא הופכת מגורם תמים לעוצמה המעצבת את העתיד. נייט קריגר, מפיק בווקס, בחן לעומק את הנושא כדי להבין כיצד עניין זה בהיסטוריה עתיקה עשוי להשפיע על מדיניות החוץ האמריקנית ועל עתיד המלחמה באיראן.

מה היו מסעי הצלב באמת?

מסעי הצלב היו סדרה של מערכות צבאיות ודתיות שניהלו הנוצרים האירופים בין השנים 1096 ל-1291, במטרה לכבוש מחדש את ארץ הקודש מידי המוסלמים. אירועים אלו התאפיינו באלימות קשה, כיבושים טריטוריאליים ומאבקי כוח פוליטיים וכלכליים. ההיסטוריונים המודרניים מדגישים כי מדובר היה במיזוג מורכב של מניעים דתיים, פוליטיים וכלכליים, ולא במלחמה הגנתית טהורה.

"הצגת מסעי הצלב כמלחמה הגנתית היא פשטנות מסוכנת. היא מתעלמת מהמורכבות ההיסטורית ומההקשרים הפוליטיים של אותה תקופה", אמר פרופ' גבריאל. "כאשר מנהיגים מודרניים מאמצים תפיסה כזו, הם מסכנים את היכולת להבין את המציאות הגיאופוליטית הנוכחית".

השפעה פוטנציאלית על מדיניות החוץ

העניין של הגסט במסעי הצלב אינו רק עניין אקדמי. הוא מעיד על תפיסה היסטורית שיכולה להשפיע על החלטות אסטרטגיות. לדוגמה, הגסט עלול לראות בסכסוכים מודרניים, כמו המלחמה באיראן, כחלק ממלחמה רחבה יותר בין הנצרות לאסלאם – תפיסה שיכולה להוביל למדיניות נוקשה יותר ולהחלטות בעלות השלכות גלובליות.

דוגמאות להשפעה פוטנציאלית

• תפיסת האיום: הגסט עשוי לראות באיראן כאיום דתי ולא רק פוליטי, מה שיכול להוביל לגישה נוקשה יותר במשא ומתן.
• מדיניות צבאית: שימוש במונחים כמו "מסע צלב" עלול להצדיק פעולות צבאיות נרחבות יותר, תוך התעלמות מההקשרים המורכבים של הסכסוך.
• יחסים בינלאומיים: גישה זו עלולה לפגוע ביחסים עם מדינות מוסלמיות ולהגביר מתחים גלובליים.

מה אומרים המומחים?

היסטוריונים ומומחים מזהירים מפני ההשלכות של גישה זו. הם מדגישים כי השוואה בין מסעי הצלב למלחמות מודרניות היא אנכרוניסטית ומובילה להבנות שגויות. לדברי פרופ' גבריאל, "ההיסטוריה אינה חזרה על עצמה, אך היא יכולה ללמד אותנו על טעויות בעבר".

קריאה נוספת

• מאמר של ג'ושוע קיטינג בווקס על תפקידו של הגסט בצוות המדיניות החוץ של טראמפ
• Bright Ages: A New History of Medieval Europe – ספרם של מת'יו גבריאל ודייוויד מ. פרי
• Black Metaphors: How Modern Racism Emerged From Medieval Race-Thinking – ספרו של קורד ג'. וויטאקר
• אנציקלופדיה של הליגה נגד השמצה לסמלים שנחשבים לשנאה, רבים מהם קשורים להיסטוריה של ימי הביניים או למסעי הצלב