בית משפט מחוזי בפלורידה אישר השבוע להמשיך בתביעה של עובד ציבור שטען כי פוטר בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות בעקבות רצח הפובליציסט והפעיל הפוליטי צ'ארלי קירק. השופט הראשי אלן וינזור מבית המשפט המחוזי במרכז פלורידה (M.D. Fla.) קבע כי התביעה עומדת בקריטריונים הנדרשים להמשך הדיון המשפטי.
העובד, המכונה במקרה בשם מק'ווי (McVeigh), שימש כמנהל כספים במחלקה ממשלתית. זמן קצר לאחר רצח קירק, פרסם מק'ווי בפרופיל הפרטי שלו באינסטגרם תמונה של קירק עם הכיתוב: "לפחות הגזען הזה לא הספיק לקבל אוזן אחת חתוכה. איפה היו כל הטובים עם הנשקים? מחשבות ותפילות. בואו לא נהפוך את זה לפוליטי וכו'." הגישה לפרופיל הייתה מוגבלת לחבריו בלבד, ולא היה בו אזכור של מקום עבודתו או זהותו האמיתית.
בנוסף, שינה מק'ווי את תמונת הפרופיל בפייסבוק לתמונה עם הכיתוב: "לא הממשלה האמריקאית מבקשת מאיתנו שלא לקוות למותו של אנשים." תמונה זו הייתה חשופה לציבור הרחב ולא כללה כל קישור למעסיקו. לאחר פרסום הפוסטים, קיבל מק'ווי הודעה מחבר שהאשים אותו ב"רצון למותם של אנשים בעלי דעות דומות לקירק". בעקבות זאת, ערך מק'ווי את הפוסט שלו והסיר משפט אחד כדי לשנות את הטון.
ב-15 בספטמבר, חמישה ימים לאחר הרצח, קיבל מק'ווי מכתב פיטורים מהמחלקה למשאבי אנוש. נציג משאבי האנוש הודיע לו כי הפיטורים קשורים ל"משהו שקשור לצ'ארלי קירק... פוסט שפרסמת או משהו דומה". מספר ימים לאחר מכן, גילה מק'ווי חשבון אינסטגרם שהציג את הפוסט שלו בפייסבוק, את הפוסט באינסטגרם ואת הפרופיל שלו בלינקדאין. החשבון כלל גם העתק של הודעה שנשלחה למחלקה על הפוסטים (לדברי מק'ווי, החבר שלו הוא זה שדיווח על הפוסטים למחלקה).
על מנת לזכות בתביעתו על הפרת הזכות לחופש הביטוי, נדרש מק'ווי להוכיח שלושה תנאים: (1) שהפוסטים פורסמו במסגרת פעילות פרטית שלו והם עסקו בנושא בעל עניין ציבורי; (2) שהאינטרס שלו לחופש הביטוי גבר על האינטרס של המעסיק בתפקוד יעיל של הארגון (בהתאם לפסק הדין Pickering v. Bd. of Ed משנת 1968); ו-(3) שהפוסטים היו הסיבה לפיטוריו. המחלקה טענה כי אינה מודה באף אחד מהתנאים, אך התמקדה רק בתנאי השני – האיזון על פי Pickering. מאחר שהמחלקה לא הציגה טיעון לגבי התנאים הראשון והשלישי, קבע השופט כי די בכך שמק'ווי הציג עובדות בסיסיות העומדות בתנאים אלו.
השאלה המרכזית היא האם מק'ווי הציג עובדות מספיקות כדי לעבור את מבחן Pickering. מבחן זה נועד לאזן בין האינטרס של העובד לבטא דעותיו בנושאים ציבוריים לבין האינטרס של המעסיק לספק שירותים ציבוריים בצורה יעילה. בעת ביצוע האיזון, בוחנים בתי המשפט מספר גורמים: (1) האם הביטוי פוגע ביכולת המעסיק לבצע את תפקידו ביעילות; (2) האופן, הזמן והמקום של הביטוי; ו-(3) ההקשר שבו בוצע הביטוי. האיזון יכול להיות מורכב ודורש בחינה מעמיקה של העובדות, ולכן במקרים רבים לא ניתן להכריע בו בשלב של בקשה לדחיית התביעה. עם זאת, על התובע להציג עובדות מספיקות כדי לאפשר לבית המשפט להסיק כי ייתכן שהוא יעבור את המבחן.
במקרה זה, קבע השופט כי מק'ווי הציג עובדות שמאפשרות לבית המשפט להסיק כי ייתכן שהפיטורים היו תגובה לפעילות השיח הציבורי שלו ולא לפגיעה בתפקוד העבודה שלו. לפיכך, התביעה תימשך לשלב הבא.