טום בריק תמיד ראה את עצמו כמי שבורא דברים. לאורך השנים הוא תכנן רובוטים, בנה טריילר וינטג' בצורת דמעה, ובשנה האחרונה הוביל קבוצת תלמידים לבניית העתק בגודל מלא של מחשב מהפכני משנות ה-40. בריק מלמד טכנולוגיה בבית הספר PS Academy בגילברט, אריזונה, המיועד לתלמידים עם אוטיזם וצרכים לימודיים מיוחדים.
עם תחילת שנת הלימודים תשפ"ו, החל בריק בפרויקט מיוחד עם תלמידיו: בניית העתק בגודל מלא של המחשב האלקטרוני הנומרי והאינטגרטור (ENIAC), לכבוד 80 שנה לבנייתו המקורית. ה-ENIAC היה אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, ובעת בנייתו היה מהיר פי אלף ממכונות אחרות באותה תקופה.
מהנדס רובוטיקה למורה
לפני שהפך למורה, ניהל בריק במשך עשור חברת רובוטיקה. כשהמשבר הכלכלי בסוף שנות האלפיים אילץ אותו לסגור את העסק, הוא פנה להוראה. "הרבה אנשים מדהימים סייעו לי כשהייתי צעיר, נתנו לי זמן ומשאבים והביאו לשינוי משמעותי בחיי", אמר בריק. "הרגשתי שאני חייב להחזיר טובה זו".
בריק גדל בלטרוב, פנסילבניה, ובגיל צעיר צפה בסדרת הטלוויזיה "אבודים בחלל", שהציגה רובוט המגן על משפחה. "הוא היה החבר הטוב ביותר של הילד בסדרה, וזה ריגש אותי מאוד. חשבתי לעצמי שאני רוצה כזה בחיי, וזה היה ההתחלה של אהבתי לטכנולוגיה ולרובוטיקה", סיפר.
הוא החל לבנות רובוטים מחומרים שונים, ובחטיבת הביניים הוסיף אלקטרוניקה לפרויקטים. "בכיתה י' כבר בניתי מכונות אוטונומיות מבוקרות מיקרו-מעבד, כולל רובוט כיבוי אש במשקל 70 ק"ג, שזכה בפרסים מארגונים כמו IEEE", אמר. הוא המשיך לבנות רובוטים ופנה לעזרת מוסדות אקדמיים מקומיים. סטודנט מקרנגי מלון הזמין אותו לבקר במעבדת הרובוטיקה בקמפוס. "הורי הסיעו אותי לשם בסוף השבוע, והוא נתן לי סיור במעבדה. הייתי מרותק. הוא שלח אותי הביתה עם ספרי לימוד, חלקי מתכת, גלגלי שיניים וחוטים", סיפר. בריק קרא את הספרים עמוד אחר עמוד עד שהבין את התוכן, ולאחר מכן פנה למורה לרובוטיקה בקולג' סנט וינסנט בעיר הולדתו, שביקש ממנו להשתתף בשיעורים. "כל האנשים האלה שינו את מסלול חיי", אמר.
לקראת סוף התיכון הבין בריק שסביבת הלימודים המסורתית לא מתאימה לו. "נמשכתי לפתרון בעיות בעולם האמיתי ולא ללימודים מובנים, ולכן בחרתי להמשיך בדרך זו", הסביר. בנוסף, הוא מתמודד עם דיסקלקוליה, מה שהקשה עליו בלימודי המתמטיקה המסורתיים. "זה דחף אותי לפתח שיטות אלטרנטיביות לפתרון בעיות", הוסיף.